לנצל כל רגע לפני שבת | פנינה יומית על פרשת בראשית

לנצל כל רגע לפני שבת | פנינה יומית על פרשת בראשית

חשיבות רגע אחד!

על הפסוק בפרשתנו  בראשית “ויכל אלקים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה” (ב, ב) כתב רש”י “ר’ שמעון אומר, בשר ודם שאינו יודע עתיו ורגעיו צריך להוסיף מחול על הקודש, אבל הקב”ה שיודע עתיו ורגעיו נכנס בו כחוט השערה, ונראה כאילו כלה בו ביום”.

ולכאורה צריך ביאור, למה עשה הקב”ה מלאכתו באופן ש”נראה כאילו כלה ביום ביום”, הרי למרות “שיודע עתיו ורגעיו” ולא הי’ בזה מלאכה האסורה בשבת, מ”מ הרי הי’ יכול לעשות מלאכה זו קודם, ומדוע כילה מלאכתו דווקא בזמן זה?

אלא שמזה למדים אנו הוראה חשובה בעבודת האדם לקונו:

אמרו חז”ל “לא ברא הקב”ה בעולמו דבר אחד לבטלה” (שבת עז, ב). כל דבר ודבר, וכל רגע ורגע, שברא הקב”ה, גם אם זה דבר קטן או זמן מועט ביותר, יש לזה תכלית ומטרה שלשמה בראו הקב”ה. ובמילא, גם אם האדם למד תורה עשרים ושלש שעות, חמשים ותשע דקות, ויש לו עוד דקה פנוי’ ללמוד, הרי אין לו ח”ו לבטל רגע זה, באשר גם זמן מועט זה, יש לו תכלית ומטרה שלשמה בראו הקב”ה, וח”ו לגרום שבריאת זמן זה ע”י הקב”ה יהי’ לבטלה.

ולכן “ניצל” הקב”ה הרגע הכי קצר שלפני שבת לכלות מלאכתו ללמדנו עד כמה כל רגע ורגע שיש לאדם, יקר הוא ביותר, ויש לנצלו במילואו. ואם יש רגע פנוי בו יש לאדם הזדמנות לעבוד עבודתו, עליו לנצלו במילואו.

(ע”פ לקוטי שיחות ח”ה עמ’ 33 ואילך)

השאר תגובה