למה התורה מתחילה באות ב ב

למה התורה מתחילה באות ב ב

איך התורה “לשון ברכה” ולא “לשון ארירה” ח”ו?

תורתנו הקדושה פותחת בתיבה “בראשית”, וידועה השאלה מדוע מתחלת התורה באות בי”ת, ולא באות אל”ף שהיא ראש לכל האותיות, ומבואר בירושלמי (חגיגה פ”ב ה”א (קרוב לסופה)) שהאות ב’ היא ר”ת ו”לשון ברכה”, ואילו אל”ף הוא ר”ת ו”לשון ארירה”, ולכן מתחלת התורה באות בי”ת דווקא שהוא לשון ברכה ולא הפכו ח”ו.

ויש לבאר בזה בעבודת האדם לקונו:

הדרך הנכון בלימוד התורה הוא שה”אל”ף” וההקדמה ללימוד התורה היא ההכרה בנותן התורה, ורק לאחר מכן בא ענין ה”בי”ת” שהיא לימוד התורה עצמו.

וכמו שאמרו רז”ל (יומא עב, ב)בנוגע ללימוד התורה “זכה נעשית לו סם חיים, לא זכה נעשה לו סם מיתה”. ויש לפרש תיבת “זכה” – מלשון זיכוך וטהרה. ובזה אמרו, דכאשר לימוד התורה שלו הוא בהכרת קדושת התורה ורוחניותה, הרי “נעשית לו סם חיים”. אך כאשר “לא זכה”, והלימוד אינו מזוכך על טהרת ההתקשרות בהשי”ת שלמעלה משכל, אלא משקיע עצמו רק בחלק התורה המובן בשכל אנושי, ואזי אין התורה מחברתו ומדבקתו בהקב”ה, הרי “נעשית לו סם מיתה” רח”ל.

וזהו מה שאמרו בירושלמי, דכאשר מתחיל האדם את לימוד התורה בהקדמת ה”אל”ף” שהוא הכוונה להתדבק בקדושתה, ורק אחר כך באה ה”בי”ת” דבראשית, אזי “נעשית לו סם חיים” והתורה “לשון ברכה” היא לו. אך אם חסרה הקדמה זו, וענין ה”אל”ף” אצלו היא לימוד התורה עצמו אזי “נעשה לו סם מיתה” ו”לשון ארירה” רח”ל.

ונמצא שפירוש הירושלמי מדגיש את חשיבות ההכנה בהכרת נותן התורה, בקשר לפעולת לימוד התורה על האדם הלומדה, שתפעל בו ברכה וחיים דהתקשרות בהקב”ה ולא הפכו ח”ו.

(ע”פ לקוטי שיחות חט”ו עמ’ 1 ואילך)

השאר תגובה

%d bloggers like this: