להפוך את ה”עראי” ל”קבע”

להפוך את ה”עראי” ל”קבע”

בנין הסוכה צריך להיות באופן של דירת עראי: “אמרה תורה כל שבעת הימים צא מדירת קבע ושב בדירת עראי” (ולכן – סוכה שגבוהה למעלה מעשרים אמה, פסולה). אמנם, הנהגת האדם בסוכה, צריכה להיות באופן של קבע: “כל שבעת הימים אדם עושה סוכתו קבע וביתו עראי. כיצד? היו לו כלים נאים . . מצעות נאות מעלן לסוכה, אוכל ושותה ומטייל בסוכה” (סוכה כח, ב).

כלומר, הסוכה מצד עצמה צריכה להיות באופן של “עראי”, אמנם על-ידי שהאדם יושב בתוכה באופן של קביעות הרי היא נעשית ל”קבע”.

ומכך ניתן ללמוד לכללות הנהגת האדם בעולם:

(א) גשמיות העולם מצד עצמה, אין בה כל חשיבות – היא רק דבר “עראי” וטפל. ועבודת האדם היא, לעשות ממנה “קבע” – להשתמש בדברים הגשמיים עבור ענייני קדושה, וכך לעשות מהם “קבע” ודירה לו יתברך.

(ב) אמנם, כשם שהסוכה מוכרחת להיות דירת עראי, ואם לאו פסולה – כך גם אם לא יהיו ענייני העולם כ”עראי” בעיני האדם, אלא יהיו אצלו כדבר חשוב בפני עצמו – לא יוכל האדם לעשותם “קבע” להקב”ה, מאחר והם יפריעו לו בעבודתו. וכדאיתא בספר חובת הלבבות, שכשם שלא ישכנו אש ומים בכלי אחד, כך לא ישכנו בלב אחד אהבת ה’ ותענוגי עולם הזה.

(ע”פ תורת מנחם)

%d bloggers like this: