כי תבוא – פנינה יומית

כי תבוא – פנינה יומית

השכר לקירוב יהודים: קירוב עוד יהודים!
בתחילת פרשתנו כי תבוא מדובר אודות מצות ביכורים. ויש לבאר ההוראה ממצוה זו בעבודת האדם לקונו:
עם ישראל נקרא “כרם ה'” (ישעיה ה, ז). ובאילני הכרם ישנם שרשים ענפים ופירות. שרשים הם האבות, הענפים הם ראשי המטות, והפירות הם הנוער, בדוגמת פירות הכרם הנולדים וגדלים באילנות.
והקב”ה נכנס לכרם עם ישראל, וכמו שנאמר “באתי לגני אחותי כלה”, ורואה פרי שבכרה, היינו, ילד או ילדה שנכנסו לגיל מצוות, או אחד מישראל שנתוודע מעניני התורה ומצוותיה שלא ידע עליהם עד עתה מפני סיבות שונות.
מצווה הקב”ה ואומר שיביאו “פרי זה” לביכורים. היינו, שיחנכו אותו לעניני תורה ומצוות. אמנם, לא די בזה שיתחילו לחנכו ואחר כך יעזבו אותו לנפשו, או שימסרו את חינוכו למישהו אחר, אלא “המתחיל במצווה אומרים לו גמור”, שצריכים להביא את הביכורים עד לבית המקדש, היינו לגמור את חינוכו עד לתכלית השלימות.
וכל כך גדלה מעלת עבודה זו, עד שהברכה שמברכים לאחרי העבודה הוא “הבאת ביכורים היום תשנה לשנה הבאה” (פרש”י כו, טז), שהשכר הוא שיזכה לעבוד עבודה זו עוד הפעם לשנה הבאה.
שמזה נראה עד כמה גדלה עבודה זו, שאם זכה והביא פירות הנוער לבית ה’, שכרו הוא כי לשנה הבאה יזכה לקרב עוד יהודים ועוד יהודים ולהביאם לבית המקדש, עד שנזכה להביא ביכורים כפשוטו, לבית המקדש בבנינו בקרוב.
(ע”פ לקוטי שיחות ח”ט עמ’ 359 ואילך)

השאר תגובה