כח ההולדה ופרשת פנחס

כח ההולדה ופרשת פנחס

כח ההולדה – כח בלתי מוגבל

בתחילת פרשתנו נאמר בנוגע לפנחס “והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם תחת אשר קנא לאלקיו” (כה, יג). ומלשון הכתוב משמע שבחטא זמרי הי’ “פגיעה” בהקב”ה עצמו, ולכן פנחס “קנא לאלקיו“, שקנא לכבוד הקב”ה שפגע בו זמרי ע”י חטא זה. וכן מצינו שנאמר על פנחס “בקנאו את קנאתי” (כה, יא) ופירש רש”י “בנקמו את נקמתי, בקצפו את הקצץ שהי’ לי לקצוף”.

וצריך להבין מה נשתנה חטא זה מכל העבירות שרק בו מצינו שעל ידו יש “פגיעה” בהקב”ה עצמו כביכול?

ויש לומר בזה:

בשאר העבירות כולם, הנה גם אחרי החטא אמרו חז”ל “ישראל אע”פ שחטא ישראל הוא” (סנהדרין מד, רע”א). ואפילו כאשר מוליד ממזר ר”ל, הרי הילד “בכלל ישראל נחשב אע”פ שהוא ממזר” (רמב”ם הל’ איסו”ב פי”ב ה”ז). משא”כ בחטא זמרי “יש בו הפסד” שאין בכל החטאים, כי “הבן מן הכותית אינו בנו”, ויוצא מכלל ישראל (ראה בזה רמב”ם שם).

יתירה מזו: מבואר בספרי חסידות שכח ההולדה אינו דבר טבעי, שהרי בכח זה יש משהו בלתי מוגבל, שאפשר להוליד עד אין סוף, ועל כן בכח זה רואים בגלוי בעולם את כחו של הקב”ה עצמו שאין לו גבול ותכלית (ראה לקוטי תורה שה”ש לט, ד ואילך. ובכ”מ).

ונמצא, שבחטא זה מורידים את כח ההולדה שהוא כחו הבלתי מוגבל של הקב”ה ומשתמשים בו על ההיפך ר”ל – להוליד בן נכרי ולהוציא כח זה מכלל ישראל, וכלשון הכתוב בנוגע לענין זה “כי יסיר את בנך מאחרי” (ואתחנן ז, ד) שמסיר אותו מלהיות אחרי ה’.

וזהו “אשר קנא לאלקיו”, שבחטא זה יש פגיעה ב”אלקיו” – הוא כחו הבלתי מוגבל של הקב”ה שנמצא בכח ההולדה, שבחטא זה “פוגעים” בו באופן הכי חמור, כי משתמשים בו למשהו שהוא היפך מאלקות.

(ע”פ לקוטי שיחות ח”ח עמ’ 153 ואילך)

השאר תגובה

%d bloggers like this: