‘יצאנית’ למעליותא – וישלח

‘יצאנית’ למעליותא – וישלח

‘יצאנית’ למעליותא

על הפסוק “ותצא דינה בת לאה גו׳ לראות בבנות הארץ” (לד, א) פירש רש”י “על שם יציאתה נקראת בת לאה שאף היא יצאנית היתה שנאמר ותצא לאה לקראתו”.

ולכאורה תמוה, הרי אמרו חז”ל (ב”ב קכג, א) שאפילו בגנות בהמה טמאה לא דיבר הכתוב, וא”כ מדוע נכתב כאן “גנותה” של לאה, ש”יצאנית היתה”?

וביותר יוקשה, הרי בנוגע ל”ותצא לאה לקראתו”, פירש רש”י (ויצא ל, יז) “שהיתה מתאוה ומחזרת להרבות שבטים”, וא”כ, יציאתה כדבר טוב תחשב, ומדוע כאן נחשבת היא  כ”יצאנית”?

ויש לומר, שקושיא אחת מתורצת בחבירתה, שבא הכתוב לבאר כאן שבחה של דינה, שהיתה “יצאנית” כאימה לאה. שכשם שלאה יציאתה היתה לדבר טוב, כן הוא בדינה ש”יצאנית” הייתה, למעליותא.

והרי כתב רש”י לעיל, על הפסוק “ויקח גו’ ואת אחד עשר ילדיו” (פרשתנו לב, כג) “ודינה היכן היתה, נתנה בתיבה ונעל בפני’ שלא יתן בה עשו עיניו, ולכן נענש יעקב שמנעה מאחיו שמא תחזירנו למוטב, ונפלה ביד שכם”.

ונמצא, שדינה הי’ כוחה רב בהחזרת רשעים למוטב, שאפילו  עשו הי’ ביכולתה להחזירו למוטב.

וזהו שבחה של דינה ש”יצאנית היתה”, כי יצאה “לראות בבנות הארץ” כדי להחזירן למוטב, ולהכניסן תחת כנפי השכינה.

[וזה שלפועל נפלה ביד שכם עי”ז, לא הי’ עונש לה, כ”א עונש ליעקב על שמנעה מעשו, כפי שהובא לעיל מרש”י].

(ע”פ לקוטי שיחות חל”ה עמ’ 150 ואילך)

השאר תגובה