אתר מרכז ניו יורק עוסק בשתי דברים עיקרים: מדריכים על ניו יורק ויהדות
יום טיול חורפי בניו יורק

יום טיול חורפי בניו יורק

טיול בקור.
זה היה אחד הימים הקרים החורף. ולא רק יחסית לחורף הזה אלא לכל חורף בניו יורק. עם מינוס של 7 מעלות צלסיוס ותחושה של מתחת ל15 (בגלל הרוח) באיזשהו שלב ביום.
יותר מידי קפוא בשביל להסתובב בחוץ.

אז התלבשתי לסקי, לקחתי את המצלמה ויצאתי לראות מה קורה בעיר הגדולה. מצ׳עמם…
בלי לבדוק בגוגל free things to do today in NY ובלי שום עזרים לקחתי רכבת מאסטוריה קווינס לעיר לכיוון כללי דאונטאון מנהטן.
היה כבר יחסית מאוחר אבל הייתי קצת עסוק אותו הבוקר. יצאתי רק בצהריי היום.
בגדול אם משהו קורה בעיר הזאת הוא קורה בקרבת הכיכרות המרכזיות. זה הטיול האהוב עלי.

ירדתי ב34 והחלפתי רכבת לכיוון W4 street. ירדתי בשדרה השישית והתחלתי ללכת על w4 לכיוון וושינגטון סקוור פארק.
לא. זו לא הכיכר מחברים. את האמת שהכיכר מהסדרה חברים בכלל לא קיימת במציאות (זה היה סט צילומים של אולפני דיסני) אז שלא יעבדו עליכם.
בד״כ יש פה מלא סטודנטים, אמנים, יוצרים, מוזיקאים, אנשים שעושים יוגה, או כל סוג של ספורט, או משחקים בקלפים או שחמט בשולחנות המובנים, אמהות עם ילדים במגרש הידידותי לילדים, ועוד הפתעות.
היום היא הייתה כמעט ריקה.

כיכר וושינגטוןכבר בפיצול של הרחובות מקדוגל וw4 נפלו עיני למראה גדרות השיפוצים והתיקונים של העירייה בכניסה של הכיכר. אבל כבר התרגלתי. ככה זה מנהטן של השנתיים שלוש האחרונות. עיר בשיפוצים.
בכיכר היו רק תיירים אמיצים, תושבי השכונה שהוציאו את כלביהם לסיבוב היומי ואני. יום מצויין לצלם, חשבתי, אין מי שיפריע, ושלפתי את המצלמה… מרגע זה היא כבר הייתה בשלף מתחת למותן.
״האטרקציה״ היחידה שעוד איכשהו הייתה בכיכר וושינגטון זו בחורה שכתבה איזה מסר על הרצפה בגיר כחול בהיר. היא הייתה רק בהתחלה והיה קפוא אז לא חיכיתי למסר.
חציתי את הכיכר לצד השני לכיוון רחוב university ופינת רחוב waverly. משם התקדמתי צפונה על רחוב university שקרוי ככה כמובן בגלל המיקום הקרוב לאוניברסיטת ניו יורק (NYU). כמה דקות הליכה והגעתי ליוניון סקוור.
אני לרוב מעדיף ללכת מאשר לקחת רכבות. יותר כיף להרגיש את העיר עם הרגליים. צרפתי תמונות של דברים מעניינים שראיתי תו״כ הליכה…
בלי ספק הכיכר הזו יותר עמוסה כרגע מהכיכר שלפניה. ברור שבגלל תחנת הרכבת היחסית מרכזית שיש כאן.
אולי גם העובדה שיש כאן שוק איכרים כמעט כל יום גם מוסיף.

עשיתי סיבוב בכיכר, window״ ״shopping כמו שאומרים באמריקה. ״סיבוב דעווין״ אצלנו בארץ.
את האמת שמגניב ומומלץ כאחד. הכיכר הזו יותר מעניינת בסופשים כי נכנסים גם הדוכנים של האמנות והיצירתיות, אבל עדיין מגניב פה בכל יום בשבוע. גם ברביעי ב4 לפנות ערב עם תחושה של מינוס 10.
חושבים שתל אביב זו עיר ללא הפסקה? תבדקו את זה כשיהיה מינוס 5 מעלות עם רוחות. פה בניו יורק החיים באמת לא עוצרים לרגע.
סוחרים מקימים דוכנים בכל מצב. תושבי השכונות מסתובבים בכל מצב לעשות את הסידורים השבועיים שלהם. גם בשלג הולכים לבנק.
יצאתי מכיכר היוניון (סקוור) לכיוון שדרת ברודווי ורחוב 16 והמשכתי צפונה ליעד הבא.
רחוב 23 והפיצול עם ברודווי והשדרה החמישית. מדיסון סקוור פארק. או בעברית מצחיקה פארק כיכר מדיסון. או כיכר פארק מדיסון. איך שתבחרו. רק אל תחפרו על זה בתגובות.
גם פה כמעט תמיד הומה אדם. לא היום. היום רק מי שצריך לצאת יוצא. סידורים. או תיירים. סידורים חייב. ולתיירים גם חובה להסתובב. הרי למה הם באו? להישאר במלון?
כאן בכיכר יש את סניף השיק שק (shake shack) היותר מוכר ומרכזי.
בד״כ יש כאן תור של לפחות 20 אנשים. היום-נאדה. שום דבר בפיתה.
אדם אחד היה בקופה. קיבל את ההזמנה, ועף משם.

בחנות המפורסמת eataly הייתה כרגיל תנועה. שום דבר לא עוצר את אוכלי החזיר והגבינות המסריחות. פנינות חן בניו יורק
לקחתי (צילמתי) כמה תמונות והמשכתי הלאה.
ליעד הבא כבר לקחתי רכבת. לא מתוך עצלנות. פשוט כשממש קר-גם שם קורים דברים מעניינים.
ירדתי בתחנה ב34 בהארלד סקוור ליד מייסיס. אחת התחנות רכבת תחתית היותר עמוסות במנהטן אם לא בכל ארה״ב בכל יום בשנה בכל שעה ביום. נוסיף על זה את החנות הכי גדולה בעולם, ואת שאר חנויות הרשת האמריקאיות הגדולות, וקיבלנו כיכר עמוסה בטירוף בכל מזג אוויר. לפעמים יש שם גם דוכני אוכל מעניין (לא עגלות חלאל. אוכל אוכל).
כבר מתחת לאדמה מרגישים את השמחה עם הופעות מקומיות של אמני רחוב. כל שעה יש מופע אחר. אפשר ממש לבזבז פה מתחת לאדמה יום שלם ולשמוע כל סגנון של מוזיקה שמתחשק. חינם.
עליתי למעלה ויצאתי מהפינה של החנות החדשה הענקית של H&M שפתחו ממול למייסיס. *טיפ-על הפינה הזו בדוכן עיתונים מוכרים ידיעות ומעריב.
היום רק אנשים רצים ממקום למקום בלי להתעכב יותר מידי בחוץ.
בלי דוכני אוכל מעניינים. בלי מופעי רחוב. החנויות היו מלאות בכל מקרה. אבל בין לבין רק אנשים רצים. מת על זה. לאן אתם רצים כולם?!?
השעה כבר איזור 5 ומתחיל להחשיך.
ירדתי שוב לרכבת לכיוון היעד הבאה.
יצאתי כמובן בכיכר המרכזית והכי מוכרת בעולם כיכר טיימס. או בשמה הכלל עולמי-טיימס סקוור.
פה תמיד קורים דברים. אמנם של תיירים בעיקר אבל עדיין נחמד.

לא נראה כאילו המזג אווהבובות בטיים סקוויריר הגיע לכאן. זתומרת הוא הגיע אבל אנשים מתנהגים כאילו אמצע יולי עכשיו.
כרגיל בובות ענק מחפשות להצטלם עם ילדים, בחורות עם חזה חשוף וצבעי אמריקה על כל הגוף, הקאובוי הערום המפורסם, שוטרים בכל מקום, תיירים, מקדמי מכירות של הופעות ברודווי ואוף ברודווי, הומלסים, הזויים, וכל המסביב. כרגיל. כאילו הקור הגיע לכאן.
את הנוכחות של השוטרים אי אפשר לפספס כאן. לבושים מדים אפוד קסדה ציוד מלא אם16 מקוצר מאובזר בכל התוספות ומחסנית בהכנס.
מזכיר את התקופה של הצבא. למרות שהיה לי נשק קצת יותר מדוגם. כל הוואסח שקיים היה לי על הנשק. אבל שלהם גם סבבה. ההבדל היחיד בניהם לבין לוחמים ח׳ירניקים אמיתיים מצה״ל זה המיגון. לנו כמובן היה מחסור באפודי מגן ובטח שלא היו לנו קסדות כאלה רציניות. השתמשנו בקסדות שאבות אבותינו השתמשו כשניצחו במלחמת העצמאות.
אבל בקטנה. מה אנחנו ילדות?

שוטרים בניו יורקניגשתי למפקד שלהם ושאלתי בנימוס אם אפשר לצלם. אם תמיד מרשים אבל בכל זאת. מתוך נימוס. וגם כי רציתי לקשקש איתם קצת על הצבא והמדינה ומה שבניהם. שמחתי ש״נפלתי״ על שוטר אוהב ישראל. היה בארץ כמה פעמים. חולה על צה״ל. כל כך אוהב את צה״ל שיחד צחקנו על החיילים שלו (שעומדים לידו) כמה שהם רכיכות יחסית לצבא ההגנה הישראלי. כשסיימנו לצחוק אמרתי נעים מאוד ויישר כוח על העבודה הנפלאה, לחצתי את היד ונפרדתי לשלום, לא לפני שהמפקד ברך אותי לשלום בעברית צלולה.
המקומות היחידים שהיה יחסית ריק זה המדרגות האדומות והחנות של טויס אר אס (תכף נגיע לזה).
תיעדתי בשבילכם את המדרגות ללא אדם. ולגבי החנות העצומה של הטויס אר אס, עם הקרוסלה הענקית בפנים וה4 קומות חנות פלוס חנות גלידה פלוס חנות ממתקים מובנות בפנים, למי שפספס-נסגרה לא מזמן. גם זה תועד. אלה היו הדברים הכי מעניינים בטיימס סקוור ביום קפוא שכזה.
חתכתי משם לרכבת ליעד הבא והאחרון שלי-קולומבוס סירקל.
הגעתי לשם קצת מאוחר, רק לקראת 6:00 בערב, אז לא ממש יכולתי לראות מה קורה שם. או שבעצם כלום באמת לא קרה שם. חוץ מכמה מהעשירון העליון שמבלים להנאתם בקניון היוקרתי שם, לא באמת קרה כלום ביעד האחרון שלי. בד״כ בגלל הקירבה לסנטרל פארק יש כאן הרבה סוסים עם כרכרות, ומשכירי אופניים למיניהם. אופניים כבר לא היו (אולי בגלל השעה, אבל בעיקר בגלל הקור) וסוסים אולי 3-4 רק בשביל התיירים המשוגעים. אבל חוץ מזה זהו.

סיימתי את הטיול בסיבוב קצר בפארק מהצד המערבי לצד המזרחי של הפארק לכיוון הרכבת לבית באסטוריה. ידעתי שאם אתחיל לצלם בפארק לא אצא מפה בשעות הקרובות. כי ככה אני. אז לא צילמתי ורק טיילתי לי ונהנתי מהרגע כמה שיותר. הגעתי לתחנה וירדתי למטה. אחרי דקה ברוך השם הגיעה הרכבת שלקחה אותי לכוך החם שלי באסטוריה.
מזל שהתלבשתי לסקי. אני קצת מזיע.

מקווה שנהנתם מהטיול שלי בעיר. מוזמנים לעשות את אותו המסלול ולשתף אותי איך היה. לא. לא חייבים בקור הזה. אבל תעשו טובה ישראלים יקרים ואל תתנו לקור הזה לשתק אתכם. בעיר הזו-תמיד קורה משהו.
אהבתם-שתפו.
שיהיה ינואר חם לכולם! עידו סימן-טוב

עידו סימן טוב

עידו חי וחולם אומנות, מתגורר בניו יורק ועובד כצלם מקצועי ומדריך טיולים
כדאי להנות מהגלריות שלו בקרו באתרו
כדאי להזמין אותו ליום צילום, משפחה, נדלן, אירוע וכו צרו איתו קשר
כדאי לחוות את ניו יורק בטיול תפור אישית גם צרו איתו קשר בטלפון 516.7299267

Leave a Reply

Close Menu