יגיע כפיך ולא ראשך -פרנסה

יגיע כפיך ולא ראשך -פרנסה

על הפסוק “ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו” (כח, יא) פירש רש”י “עשאן כמין מרזב סביב לראשו שירא מפני חיות רעות”.

וצריך להבין, מדוע הקיף יעקב רק את ראשו, והרי ממה נפשך: אם היה לו בטחון בהקב”ה שהחיות לא יזיקוהו, מדוע הקיף את ראשו, ואם לא רצה להזדקק לניסים למעלה מהטבע מדוע לא הקיף גם את שאר הגוף?

ויש לבאר זה ע”ד הדרוש:

כתיב “יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך”. אשר פסוק זה מבאר האופן הנרצה בהתעסקות בפרנסה – שצריך להיות “יגיע כפיך” דוקא, ולא “יגיע ראשך”. כלומר: ההתעסקות בעניני הפרנסה צריכה להיות רק בידיו, “כפיך”, ואילו הראש, היינו הכוחות הנעלים – צריכים להיות מונחים בתורה ועבודה. וכשעבודתו היא באופן כזה, אזי מובטחת ההצלחה – “אשריך וטוב לך”.

ולכן, כאשר הלך יעקב לחרן ע”מ להקים בית ולהתעסק בענייני פרנסה, הקיף את ראשו. כדי שעיסוקו בעניני העולם ופרנסה יהיה עם הידיים והרגליים בלבד, אך ראשו יהי’ שמור, ויהיה מונח רק בתורה ומצוות, ולא יהי’ טרוד כלל בהעסק בעניני העולם.

(ע”פ לקוטי שיחות ח”א עמ’ 61)

השאר תגובה

%d bloggers like this: