טור  לפרשת תולדות – רע בתחפושת

טור לפרשת תולדות – רע בתחפושת

“לא כל יום פורים”, אומר הפתגם. אולם המציאות היא כי במשך כל השנה אנשים עוטים על עצמם תחפושות, ומה שהם משדרים כלפי חוץ, אינו תואם לגמרי למה שמתחולל בלבם פנימה. גרוע מכך, ישנם אנשים צבועים, המתנהגים בצורה מושחתת ועוד מציגים את עצמם כצדיקים.

בפרשת השבוע מופיעה דמותו הקלאסית של הצבוע, עשיו הרשע. הוא לא הקפיד על מעשרות, אך זה לא הפריע לו לשאול את אביו במסווה של תלמיד חכם “איך מעשרים את המלח ואת התבן?”; במהלך חייו היה עשיו צד נשים ומענה אותם, אך בגיל ארבעים החליט להעמיד פני צדיק ולהתחתן כפי שנהג אביו; פעם אחרת הוא לבש תחפושת של ‘בעל תשובה’, כאשר נשא אשה כשרה אך המשיך לחיות עם נשיו הקודמות שהיו מרשעות, בבחינת “טובל ושרץ בידו”.
מדוע הצביעות חמורה כל כך?
כאשר הרע גלוי וברור, קל לזהות אותו ולהילחם עמו. אך כשהרע נסתר, ואף מציג את עצמו כטוב, הוא עלול להטעות ולמשוך אותנו אחריו, מבלי שנחוש שיש כאן בעיה.
הגלות הנוכחית נקראת “גלות אדום” על שמו של עשיו אבי אדום. כלומר, בתקופתנו הרע מסתתר, ועלול להופיע כשהוא עטוף בכוונות טובות ובלבוש מצטדק.
לדוגמה, דינה הוזמנה לארוע שנערך בשבת מחוץ לעיר וכרוך בנסיעה בשבת. היא מתלבטת והיצר הרע פורט על מיתרים רגישים ואומר לה: “אם לא תופיעי לאירוע, המשפחה תיפגע”.
כך גם כאשר מציגים בפני משה את המנהלת החדשה. היצר הרע משכנע אותו לעבור על גדרי הצניעות בטיעון תמים ומצטדק: “תהיה נחמד ואנושי. איך תחוש המנהלת אם לא תלחץ את ידה?”.
כדי לזהות את הרע הנעלם, עלינו לפעול על פי שולחן ערוך. הרצון הטוב ביותר אינו יכול לסתור את ההלכה הפסוקה, שכן ההלכה מייצגת את רצון ה’.
גם מבחן התוצאה יכול לעזור לנו להגיע להחלטה נכונה. לדוגמה, אם נזכרנו בטלפון חשוב דווקא רגע לפני התפילה, סימן שהמחשבה באה להפריע לנו בעבודת ה’.
וכמו שאומר פתגם חסידי: מה אתם סבורים, שעשיו היה נראה כמו שודד? עשיו הלך עם מגבעת וחליפה חסידית, ונראה כמו צדיק גדול…

השאר תגובה