טור לפרשת בהר  תחנת דלק לנשמה

טור לפרשת בהר תחנת דלק לנשמה

טור לפרשת בהר

תחנת דלק לנשמה

בוודאי אתם מחכים בקוצר רוח לחופש המתקרב. במוסדות לימוד, כמו גם במקומות עבודה, מקובל לצאת לחופשה מרכזית, פעם בשנה. גם אם לא הרחקתם לנפוש בצפון או מעבר לים, בודאי ניצלתם את הקיץ האחרון כדי לנוח ולאגור כוחות מחודשים.

השגרה, ואין זה משנה מהי עבורכם, שוחקת ומעייפת. אדם זקוק לפסק זמן של התרעננות ומילוי מצברים. לאחריה, יוכל לחזור לשגרה, במרץ מחודש ובכוחות רעננים.
מרוץ החיים עלול לעייף גם את נפשו הרוחנית של האדם, ולרוקן את ההתלהבות שבקיום תורה ומצוות. לימודים, עבודה, פרנסה ושאר דאגות היום יום כמעט ואינם משאירים פנאי לעיסוקים רוחניים.
פרשת השבוע “בהר” מתייחסת למצבים אלו, ומציעה לתדלק את הנשמה: במשך שש שנים עסוק החקלאי בעבודות השדה. העיסוק המתמיד בחולין שוחק ומקשה על פעילות רוחנית נאותה. לשם כך באה שנת השמיטה, בה החקלאי עוזב את שדהו ופונה לעסוק בתורה. במשך שנה זו הוא ‘מתדלק’ את הנפש וממלא את המצברים הרוחניים.
בכל מעגל בחיים עלינו לעצור, להתחזק ולשאוב כוחות. שנת שמיטה היא תחנת הדלק הממתינה ליהודי בסיומן של כל שש שנים. בשנה זו יש להוסיף בלימוד ולהתעסק יותר בעניני רוחניות. אך לעיתים, זו תקופת המתנה ארוכה מדי לנפש.
לכן, גם במהלך השנה יש נקודות עצירה, מהם שואבים כוח רוחני. בסיומו של כל שבוע, פורשת שבת המלכה את כנפיה, ומביאה מרגוע לגוף ולנשמה. עלינו לנצל את יום השבת לתפילה ביתר שאת, להוספה בלימוד תורה וקיום מצוות. כך תספוג הנשמה לחלוחית רוחנית, שתלווה אותה בשבוע הקרוב.
למעשה, כל יום הוא מעגל בפני עצמו, הממלא את האדם בעשייה חומרית ועלול להעיב ולפגוע בעסוקים רוחניים. לשם כך, יש להקדיש ‘זמן איכות’ בתחילת כל יום לתפילה והתקשרות עם הבורא. זו, תלוה אותנו במשך היום, תתן לנו את הכוח לקדש את חיי החולין (לסחור ביושר, להפריש צדקה וכדומה) ולנהוג כיהודים בכל מצב.

אז לפני שאתם מרימים את הטלפון לסוכן הנסיעות, שאלו את עצמכם – מה עם חופשה לנשמה?

השאר תגובה