חסד וברית – להראוי דווקא? | פרשת עקב | פנינה יומית

חסד וברית – להראוי דווקא? | פרשת עקב | פנינה יומית

בתחילת פרשתנו עקב כתוב “והי’ עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אותם ושמר ה’ אלקיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך”.

והקשה הכלי יקר “הלא השבועה לא היתה על תנאי, ואף אם לא יהיו זוכים וכי בעבור זה לא יקיים ה’ את השבועה”, ועל דרך זה יש להקשות בנוגע ל”ברית” ו”חסד”, שהרי “חסד” מורה על השפעה לכל, גם לאלו שאינם ראויים, ואם כן, איך מתנה הכתוב את שמירת ה”חסד” בשמירת המשפטים. וכן בנוגע ל”ברית” יש להקשות, איך שייך להתנות שמירת “ברית” במשהו, הרי כל עיקר “כריתת ברית” הוא שלעולם תישמר הברית ושום סיבה בעולם אינו יכול לבטלה?

ויש לומר הביאור בזה:

כאשר נותנים לאדם מתנת חינם, שהאדם לא עמל להיות ראוי לקבלו, הרי זה נקרא “נהמא דכסופא” – “לחם של בושה” המבייש את מקבלו, שקיבל משהו לחינם.

והוא הוא מה שמשמיענו הכתוב, שגם השפעה כזו שמגיעה ממקום נעלה מאוד, שעבודת האדם אינה נחשבת שם, ובמקום כזה – הראוי והאינו ראוי שווים הם – הנה מחסד ה’ עלינו, הרי רצונו ית’ שגם השפעה כזו לא תהי’ בבחינת “נהמא דכסופא” ומתנת חינם, אלא גם “הברית” “החסד” והשבועה יושפעו אלינו מצד שעמלנו לקבלם, וזכינו בהם מן הדין.

(ע”פ לקוטי שיחות ח”ט עמ’ 71 ואילך)

השאר תגובה