ויקנאו בו אחיו ואביו שמר את הדבר

ויקנאו בו אחיו ואביו שמר את הדבר

“הי’ ממתין ומצפה” – לגאולה העתידה!
כתוב בפרשתנו “ויקנאו בו אחיו ואביו שמר את הדבר (לז, יא) ופירש רש”י “הי’ ממתין ומצפה מתי יבוא, וכן ‘שומר אמונים'”.

ויש לבאר זה ע”ד הדרוש:

ידוע אשר כללות הענינים המבוארים בפרשה זו קאי לא רק על יעקב אבינו, השבטים ויוסף כאנשים פרטיים, אלא מורים על עבודת כללות בני ישראל שבכל הדורות, ולא רק ככל מעשה אבות שהם סימן לבנים (רמב”ן עה”ת לך יב, ו), אלא שהדברים עצמם מרמזים על עבודת כללות עם ישראל (ראה בארוכה עקידה פרשתנו שער כח).

ועפ”ז יש לבאר, דזה שיעקב “הי’ ממתין ומצפה מתי יבוא” קאי ע”ז שכל אחד מישראל ממתין ומצפה תמיד על הגאולה, גאולת בני ישראל מהגלות.

ומרומז בהמשך לשון רש”י “וכן שומר אמונים”, שכמבואר ברש”י על הכתוב “שומר אמונים” פירוש הכתוב הוא מה שבני ישראל מחכים ומצפים “לאמונתו של הקב”ה כו’ לגאלם” מהגלות.

וזה ש”הי’ ממתין ומצפה” לקיום חלומו של יוסף שהוא מלוכת יוסף על שאר אחיו, הוא הצפיי’ וההמתנה “מתי יבוא” מלכותו של יוסף, היינו משיח בן יוסף (ראה עקידה שם), שבא כהקדמה והכנה למשיח בן דוד, כמובא בכ”מ ברז”ל (ראה סוכה נא א-ב, זח”א בהשמטות רסג, א, ח”ג רנב, א, ובכ”מ).

(ע”פ לקוטי שיחות חל”ה עמ’ 161 ואילך)

השאר תגובה