הצלחה…

הצלחה…

בפרשת וישב מסופר על מכירת יוסף על ידי אחיו למצרים. תחילה יוסף נמכר לעבד בבית פוטיפר, ולאחר מכן יורד לשפל נמוך יותר ונאסר בבית האסורים. אולם בשני המצבים הללו זכה יוסף להצלחה מופלאה והוא ממונה למנהל המקום.
 
הצלחה היא פונקציה של מזל. זו ברכה שהאדם זוכה לה לא בכוח יגיעתו, אלא כמתנה מלמעלה. הצלחה כזו מתחלקת לשניים: אדם הרואה הצלחה רבה במעשי ידיו, באופן שברור לכל שזהו איש בר-מזל, שמצליח למעלה מדרך הטבע. להצלחה זו זכה יוסף בבית פוטיפר, שנאמר: “וכל אשר הוא עושה, ה’ מצליח בידו”.
 
ברם ישנה גם הצלחה מופלאה יותר, הצלחה כה עצומה, שאי אפשר לייחסה כלל לפעולותיו של האדם, אלא מיד חשים שיד ה’ עשתה זאת. הצלחה זו ראה יוסף דווקא בבית האסורים עליה נאמר: “ואשר הוא עושה, ה’ מצליח” (ללא המלה בידו)– הכל חשו שהקב”ה פועל כביכול דרכו.
 
יוסף זכה להצלחה נפלאה זו דווקא בבית הסוהר. משום ש”הכלי” להצלחה אלוקית, על טבעית, הוא תחושת ההתבטלות העצמית. ככל שהאדם חש פחות את מציאותו האישית, כך יכולה ההצלחה האלוקית להתגלות בו יותר.
 
בהצלחה…
 
(מעובד מתוך שולחן שבת, שיחות הרבי מליובאוויטש עמ’ 266)

השאר תגובה

%d bloggers like this: