הלכות וסגולות סוכות

הלכות וסגולות סוכות

״בסוכות תשבו שבעת ימים…״
כמה רגעים על אחד החגים החשובים ביותר לעם ישראל
אז למי ששכח למה קוראים ״לחג סוכות״ בשמו? מהם ערכי החג? מהם מצוות ״חג הסוכות״? הכל נמצא כאן
אז קודם כל ״לחג הסוכות״ קוראים בשמו “חג סוכות” משום שבימי החג נהוג לשבת בתוך ״סוכה״ כפי שנאמר
“למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים” (ויקרא) מכאן שמקור שמו של החג במצווה המרכזית שלו ישיבה בסוכה זכר לסוכות שבהן ישבו בני ישראל בצאתם ממצרים לפי פרשנות אחרת הישיבה בסוכה היא זכר “ענני הכבוד” שהגנו על בני ישראל במדבר ״חג סוכות״ מתחיל חמישה ימים לאחר יום הכיפורים
סוכות הוא ״חג מקראי״ הנחוג במשך שבעה ימים
בחג הסוכות מצווה ליטול את ארבעת המינים.
״ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפת תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל ושמחתם לפני ה׳ אליהכם שבעת ימים״
נטילת ארבעת המינים או נטילת לולב כפי שהמצווה מכונה בלשון חז”ל היא לקיחת ארבעה מיני צמחים לולב (השדרה המרכזית של הדקל) אתרוג (ממשפחת פירות ההדר) שלושה הדסים ושתי ערבות (ערבי נחל) ונענועם בכל יום מימי החג חוץ מיום השבת במקרא כתוב בפירוש רק לגבי הלולב (“כפות תמרים”) והערבה (“ערבי נחל”) ואילו לגבי האתרוג (“פרי עץ הדר”) וההדס (“ענף עץ עבות”) המקרא כותב באופן עמום ומהות הפרי התפרשה על ידי חכמי תורה שבעל פה.
אחד ההסברים שניתנו למצווה זו היא לשמוח עם ״הטבע״ ולהודות לאלוהים על האסיף דרשנים שונים סיפקו הסברים רבים לשאלה מדוע נבחרו דוקא ארבעת המינים הללו. יש שראו בהם סמל לאנשים השונים בעם ישראל לפי תכונותיו של כל מין, כך שכל אחד מארבעת המינים מאופיין בתכונות מיוחדות ויחד הם מסמלים את עם ישראל.
אתרוג – יש בו טעם (בהיותו פרי) וגם ריח טוב.
לולב – טעם יש לו (פרי התמר) אך ריח אין לו.
הדס – יש לו ריח אך אין לו טעם.
ערבה – אין לה לא טעם ולא ריח.
חלוקה זו מסמלת את כל הסוגים שבעם ישראל
טעם וריח – אלה היהודים שיש בהם גם תורה וגם מעשים טובים.
טעם בלי ריח – יהודים בעלי תורה שאינם עוסקים כל כך במעשים טובים.
ריח בלי טעם – בעלי מעשים טובים אך אין להם תורה לא טעם ולא ריח.
חג סוכות שמח.

הלכות סוכות

“אין לך מעוטר ומשופע במצוות ובקרבנות כחג הזה:
סוכה, ארבעה מינים של לולב -שהן מצוות מן התורה;
ניסוך המים – שהוא הלכה למשה מסיני; ערבה בהושענא
רבה – שהוא מנהג הנביאים; ותוספת ציווי על שמחה – שגם
היא מן התורה, ככתוב:
“ושמחת בחגך… והיית אך שמח” (דברים טז) וכן נאמר לעניין מצוות הלולב: “ושמחתם לפני ה’ אלקיכם שבעת ימים” (ויקרא כג) . לפיכך אנו קוראים אותו בתפילה: “זמן שמחתנו”.
(ספר התודעה)

מצוות השמחה בחג הסוכות (אתר הידברות)

ב’פלא יועץ’ מובא בשם ‘גורי האר”י’ ז”ל, שמי שיהא שמח וטוב לב ולא יצטער כלל בחג הקדוש הזה, מובטח לו שתעלה לו שנה טובה ויהיה לעולם שמח”. הרמב”ם: “השמחה שישמח אדם בעשיית המצווה ובאהבת האל שציווה בהן, עבודה גדולה היא”. הגאון מוילנא אמר שמצווה זו היא מן המצוות הקשות שבמצוות החג, שישיש וישמח בכל רגע ורגע מן היום טוב, ולא יבא לידי עצבות אפילו לרגע כמימרא. יש להרבות בתפילה ולבקש מה’ על שמחת הנפש, ואף דוד המלך התפלל על השמחה: “שמח נפש עבדך”, וכן בתפילת שמונה עשרה: “והסר ממנו יגון ואנחה”.

6 סגולות מצוות סוכה (מאתר הידברות)

1. על ידי קיום מצוות סוכה יש ביד האדם לקרוע גזר דינו שפסקו עליו בימים הנוראים – על ידי השמחה במצוות סוכה.

2. בשכר מצוות סוכה זוכה האדם להינצל מן הדינים והפורענויות. מקור הדברים הוא בזוהר, שיעקב ברח מעשיו אל תוך הסוכה.

3. ה’תפארת שלמה’ מבאר את דברי חז”ל: “מצטער פטור מן הסוכה” – בסגולת מצוות סוכה אפשר להיפטר מצערו ומצוקותיו, והיינו ש’מצטער פטור’ מצרותיו על ידי מצוות ‘סוכה’. באופן זהה מבואר ‘חולין ומשמשיהן פטורין מן הסוכה’ – שיהיו נפטרין מכל חולי ומכאוב, ויתרפאו רפואת הנפש ורפואת הגוף על ידי הסוכה.

4. ה”שפת אמת” מפרש את נוסח הברכה בשמונה עשרה: “מלך ממית ומחיה ומצמיח ישועה” – מלך – זהו ראש השנה, ממית ומחיה – זהו יום הכיפורים, שהקדוש ברוך הוא יושב על כיסא מלכותו במשפט וחותך קצבת חיים לכל ברואיו, ‘ומצמיח ישועה’ – בחג הסוכות שאפשר לפעול ישועות ולבטל את הגזרות רעות, וכל המשפט בראש השנה היה להצמיח ישועה זו.

5. המקיים מצוות סוכה זוכה לאריכות ימים. ניתן לרמוז מהפסוק: “כל האזרח בישראל ישבו בסוכות”, “אזרח” בגימטריה “גבורה”, שהבטיח הקב”ה שכל היושבים בסוכה יהיו אורחים וזקנים, ולכן אזרח בגימטריה גבורות, שיגיע לגבורות, כמו שכתוב ‘ואם בגבורות שמונים שנה’.

6. ה’כף החיים’ מביא בשם ה’יפה ללב’: “מאן דזהיר במצוות סוכה, ולעשותה כתיקונה, מובטח לו שלא יהיה מריבה בתוך ביתו כל אותה שנה’, ובספר ‘סגולת ישראל’ מביא סגולה למחלוקת: “ילמד מסכת סוכה בכל ימות השנה, כמו שנאמר: “תצפנם בסוכה מריב לשונות”.

שיר הלל לסוכות

ארבעת המינים למה

השאר תגובה