“הוצאת הדשן” – כשמביאה תועלת בעבודת ה’

“הוצאת הדשן” – כשמביאה תועלת בעבודת ה’

על המילים “והוציא את הדשן אל מחוץ למחנה” (ו, ד)מפרש רש”י הדשן הצבור בתפוח, כשהוא רבה ואין מקום למערכה מוציאו משם”.

בספר התניא (אגרת הקודש סי’ טו) מבואר שה”אפר” (דשן) הנשאר מ”עץ הנשרף” הוא יסוד “העפר שבו היורד למטה ואין האש שולטת בו”. והיינו, שהאפר הוא הדבר הכי נחות שבדבר הנשרף, עד שאינו יכול להיכלל ולישרף באש שלמעלה ממנו.

ויש לומר, שבעבודת האדם לקונו, מרמז ענין הדשן על העסק בדברים גשמיים, שאין בהם קדושה מצד עצמם, ואינם נשרפים ב”אש” שלמעלה.

וזהו שמוציאים את הדשן “אל מחוץ למחנה”, כי אין העסק בדברים גשמיים נכלל בתחום הקדושה “אצל המזבח” וכל שכן לא על המזבח, אלא עסק זה הוא “מחוץ למחנה” הקדושה.

ועל זה כותב רש”י ש”הוצאת הדשן” “מחוץ למחנה” הוא דווקא כאשר זה לתועלת עבודת הקרבנות, כי “אין מקום למערכה”, ו”הוצאת הדשן” היא העושה מקום למערכה חדשה, אבל כאשר יש מקום למערכה אין עבודה כזאת.

ועל דרך זה בעבודת האדם לקונו, שרק כאשר העסק ב”דשן” ובדברים גשמיים יביא לתועלת בעבודת הקרבנות, שהוא עבודת התורה והתפלה, שעל ידי העסק בעניני עוה”ז יוכל להתעסק ביתר שאת בעבודת ה’, אזי הותרה עבודת “הוצאת הדשן”, אך כאשר יש “מקום למערכה” גם בלי העסק ב”דשן” אין עבודה זאת. ועל האדם להשאר במקומו האמיתי בתוך מחנה התורה והתפילה, ולהתעסק בעבודת השי”ת.

(ע”פ לקוטי שיחות חכ”ה עמ’ 134 ואילך)

לזכות
הילדה אביבה ברכה תחי’
ברודי
לרגל הולדתה בשעטומ”צ ביום ב’ ניסן ה’תשע”ה
ולזכות הוריה
הרה”ת יצחק אייזיק וזוגתו מרת נחמה שיחיו ברודי

השאר תגובה

%d bloggers like this: