הגיגים קצרים לפרשת משפטים לאור החסידות

הגיגים קצרים לפרשת משפטים לאור החסידות

מי קובע לשכל כיצד להתנהג?

פרשתנו “משפטים” פותחת במילים “ואלה

המשפטים” ה’ואו’ במילה “ואלה” לכאורה

מיותרת. מספיק היה לומר “אלה” המשפטים?

אלא שחכמינו מסבירים שכמו שבפרשת יתרו

הסמוכה למשפטים קבלנו את הדברים בגלל נתינתם ב’סיני’ ללא עוררין, כך אפילו דינים “משפטים” הנוהגים בין אדם לחברו גם אותם צריך לעשות בגלל צווי הקב”ה בסיני ולא רק מצד השכל. מוסיף ומחדש הרבי שליט”א שגם הסיבה לכך שאנו מבינים את המשפטים בשכלנו הפשוט הוא בגלל נתינתם ב’סיני’. מאחר והתורה היא התוכנה לבריאת העולם (כמו השרטוט אצל האדריכל והמנהדס) נעשים הדינים האלו מחוייבים ומובנים גם בשכל האדם ואפילו בשכלם של הגויים.

בשכל הפשוט מובן שלא כדאי להלחם ובכל אופן המשיכו להלחם הרבה שנים. ואם כן מה המניע שלפתע החליטו מנהיגי המעצמות הגדולות (רוסיה וארה”ב, ה’תשנ”ב) לצמצם את הלוחמה ולהפנות משאבים כלכליים לטובת כלכלת האנושות ובכלל כך גם נראית המגמה הכללית בעולם?

התשובה הפשוטה היא כנ”ל – התורה קובעת את המציאות בעולם ולכן  ברגע שפסק הרבי שליט”א מלך המשיח כי הגיע זמן הגאולה וכן פסקו רבנים מורי הוראה כי הגיע זמן הגאולה והרבי שליט”א מליובאוויטש הוא מלך המשיח –פסיקה זו הביאה להתחלת קיום הנבואה של “וכתתו חרבותם לאיתים”. שכתוצאה מפעולותיו של מלך המשיח בעולם יחד עם פסק דין הרבנים הנ”ל  מגיע העולם עצמו אל התובנה כי חשוב לחדול ממלחמות ולחתור לשלום ואחדות.

(משיחת שבת פרשת משפטים תשנ”ב)

כ”ח שבט (22.2)

לא נפסיק להתעלות

כתב דוד המלך (תהילים פד): “ילכו מחיל אל חיל – ייראה אל אלוקים בציון”. הפירוש הפשוט הוא, שאנו מוסיפים ומתעלים מחיל אל חיל – עד אשר תתגלה השכינה בציון, בגאולה השלמה, שאז נגיע אל שיא השלמות.

אולם יש לפסוק משמעות נוספת: גם כאשר כבר ייראה אלוקים בציון ונגיע אל תקופת השיא – נמשיך להוסיף ולהתעלות ברוחניות מחיל אל חיל.

(תורת מנחם תשנ”ב חלק שני עמוד 244)

השאר תגובה