האם “אתה” עובר עבירה או רק “הוא”?

האם “אתה” עובר עבירה או רק “הוא”?

בפרשתנו כתוב “ואשר לא צדה והאלקים אנה לידו ושמתי לך מקום אשר ינוס שמה” (כא, יג). ובכתבי האריז”ל (שער הפסוקים כאן) מקשה, מדוע כתוב תחילה “אנה לידו” לשון נסתר, ואחר כך “ושמתי לך” לשון נוכח, ולכאורה הי’ צריך להיות כתוב “ושמתי לו מקום”?

ויש לבאר הדברים על פי מה המבואר בלקוטי תורה (לכ”ק אדמו”ר הזקן נ”ע, פ’ ראה לב, ג) בענין הכתוב “קראו שם פרעה” (ירמי’ מו, יז), שכל ענייני הקליפות מקומם “שם”, היינו, במקום אחר שאינו מקומם של ישראל.

כי, האפשרות לעשות היפך רצון ה’ אינו “נוכח” וקיים באיש ישראל מצד עצמו, שהרי נשמתו קדושה היא, ואינה שייכת לעבור על רצונו יתברך. ורק היצר הרע ונפשו הבהמית הם הפועלים את האפשרות לעבור עבירה ר”ל.

ועל פי זה יובן מה שכתוב “והאלקים אנה לידו” לשון נסתר, כי ענין החטא אינו “נוכח” באיש ישראל מצד עצמו, אלא מגיע מ”שם” – ממקום הקליפה ויצרו הרע. ולכן אין העבירה מתייחסת להאדם עצמו “אנה לידך” אלא “לידו” לשון נסתר, הוא יצרו הרע.

אמנם, ע”י העבירה נעשה פגם גם בנשמה הקדושה, והנשמה צריכה לעבוד ולתקן את הפגם. ולכן כתוב בתיקון החטא “ושמתי לך” לשון נוכח, כי תיקון החטא צריך להיות ע”י נפש האלקית.

(ע”פ לקוטי שיחות ח”ט עמ’ 302)

השאר תגובה