אתר מרכז ניו יורק עוסק בשתי דברים עיקרים: מדריכים על ניו יורק ויהדות
דברי תורה קצרים לפרשת תזריע מצורע – לאור  החסידות

דברי תורה קצרים לפרשת תזריע מצורע – לאור החסידות

ממתק לשבת פרשת תזריע מצורע תשע”ז

יהודי פשוט עמד פעם להשיא את בתו, אבל המצב בבית היה קשה ולא היה כסף להוצאות החתונה, הוא אומר לאשתו “מה עושים? איך נוכל להגיע לחתונה?” ואשתו אומרת לו “תפנה לקב”ה” היהודי בתמימותו, לוקח דף וכותב מכתב לאלוקים, הוא מפרט לו את כל ההוצאות של החתונה ומסכם לו שהוא צריך 50000 רובל בשביל לעשות את החתונה. הוא שם את המכתב במעטפה, כותב עליה “לכבוד אלוקים” ומשלשל את המעטפה בתיבת הדואר, הדוור אוסף את המכתבים, מתחיל למיין אותם ופתאום הוא רואה מכתב שכתוב עליו “לכבוד אלוקים” הוא חושב לעצמו “מה אני עושה עם המכתב הזה?” החליט לפתוח ולקרוא, הוא קורא את המכתב, וזה נגע לליבו, מיד הכניס את המכתב בחזרה למעטפה ומתחת למילים “לכבוד אלוקים” כתב “אצל משפחת רוטשילד”, את המכתב הגיש לבית הברון רוטשילד, הברון מגיע הביתה ורואה מעטפה שכתוב עליה “לכבוד אלוקים אצל הברון רוטשילד” זה מאוד החמיא לו והוא פתח את המעטפה, הוא קרא את המכתב התרגש מהכתוב והחליט לעזור, קרא לעוזר שלו ואמר לו “יש כאן יהודי שמבקש 50,000 רובל לחתן את בתו, תן לו 40,000 רובל, שיתפשר קצת על האולם, הוא לא חייב לעשות כזו ארוחה יקרה וגם בבגדים שיתפשר קצת, הלך העוזר לבית היהודי ונתן לו מעטפה עם 40,000 רובל, היהודי שמח מאוד וערך חתונה יפה לבתו.

עברו שנתיים הבת השניה עומדת להתחתן ואשתו אומרת לו “נו תעשה מה שעשית בפעם הקודמת”
הוא שוב כותב מכתב, מפנה אותו “לכבוד אלוקים”, שם אותו בדואר ולמזלו אותו דוור מקבל את המכתב ושוב מביא את זה לביתו של רוטשילד, רוטשילד מקבל את המכתב והוא רואה שהבן אדם כותב
“תודה רבה ריבונו של עולם על העזרה ששלחת לי בפעם קודמת, יש לי שוב בת שצריכה להתחתן ואני שוב צריך 50,000 רובל בבקשה תשלח לי” למטה הוא כותב “נ.ב. אם אפשר הפעם אל תשלח את זה דרך רוטשילד בפעם הקודמת הוא לקח עמלה של 20%”.

*

בפרשת השבוע התורה מצווה עלינו על נגע הצרעת והפסוק אומר “כי תבואו אל ארץ כנען אשר אני נותן לכם לאחוזה ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם” אומר רש”י שהמילים האלו נשמעות כאילו התורה מבשרת לנו איזו בשורה טובה, ולא מובן מה הבשורה בכך שיהיה נגע צרעת? והוא מסביר שהאמוריים שגרו שם לפני כן כל ה-40 שנה שעם ישראל היו במדבר, היו מטמינים אוצרות בקירות וכך כשהיה נגע בקיר והיהודי היה צריך לשבור את הקיר בשביל לנקות את הנגע, הוא היה מוצא את המטמון.

לפעמים בחיים שלנו יש דברים שנראים לנו לא כל כך טובים אבל יהודי צריך לדעת שהקב”ה תמיד עושה הכל לטובה וגם כשהדברים נראים לנו לא כל כך טוב, בסופו של דבר יש בהם טוב, ככל שנעמיק את האמונה שלנו, ככל שנבטח בקב”ה נראה שיש לו את הדרכים שלו לעזור לנו ולא תמיד זה יבוא בצורה שאנחנו מתכננים, הוא מספיק יצירתי לעשות את זה בדרכים שלו ולהביא לנו את הטוב
יהי רצון שנזכה לראות את הטוב בצורה גלויה וטובה ונזכה לגאולה שלמה בקרוב ממש.

 

מסרון השבוע – פרשת תזריע
כוחם של מילים

מעולם לא ידעתי מה כוחם של מילים עד אותו טלפון: “הלו, רציתי לבשר לך שאשתי בהריון לקראת לידה”. “בשעה טובה”, אמרתי. “דע לך שזה בזכות כמה מילים שלך”.

שתקתי בהלם.

לפתע נזכרתי. קניתי בחנות ושוחחתי עם המוכר על מצבו המשפחתי. הבנתי שהוא נמנע מהבאת ילדים נוספים במסגרת “תכנון משפחה”. הרגשתי חובה לומר לו כמה משפטים:

🎞כל אדם רוצה להשאיר חותם נצחי בעולם

⏳מתוך 120 שנה,
יש לנו חלון הזדמנויות קצר של 20 שנה

⏸גם אז, לפעמים החלון פתוח
ולפעמים הוא סגור

🌴זה דורש המוווון השקעה,
אבל מניב פירות אינסופיים

⏱יהיו שנים עמוסות,
אך זו תקופה זמנית שתחלוף

👶אז נראה לך הגיוני
להימנע מהבאת ילד נוסף לעולם?

העברתי כרטיס אשראי ורצתי לדרכי. אחרי שנה קיבלתי את הטלפון.

שבת שלום,
הרב חיים הבר
בית חב”ד שכונה ט’ באר שבע

‘מצויני צה”ל’
בקיץ תשל”ו (1976), הגיעה לביקור אצל הרבי קבוצה של נכי צה”ל, במהלך טיול מאורגן בניו יורק.
הרבי קיבל אותם בחום ובלבביות ובין הדברים אמר להם: “התנהלותכם היא הוכחה שאלוקים נתן לכם כוחות מיוחדים להתגבר על מגבלותיכם ולעלות בכך על הישגיהם של אנשים אחרים. אינכם נכים או מוגבלים אלא אנשים מיוחדים, כיוון שיש לכם פוטנציאל שאין לאף אחד מאיתנו. לכן אני מציע, שמהיום והלאה לא יקראו לכם ‘נכי צה”ל’ אלא ‘מצויני צה”ל’ – הגדרה יותר מדויקת של מהותכם”.

היחס שהרבי הראה לחיילים אלה שאיבדו איברים בהגנתם על עם ישראל, היה חם ואופטימי. אחדים מהם סיפרו לאחר-מכן, שהיתה זו הפעם הראשונה שלא נפגשו ברגשי רחמים או אשמה מצד הזולת, אלא בתגובה טבעית חמה. עם-זאת, כאשר הרבי חזר אל חדרו, מזכיריו האישיים ראו עליו את הרושם הקשה והכאב שנותר בו מהפגישה. רק לאחר שבוע, העיד המזכיר, התאושש הרבי מחווית המפגש. לצפייה:

 

 

בוקר טוב… חיזוק יומי… ל’ ניסן
בצדק תשפוט עמיתך

ירושלים, עשר בלילה – “ברית יצחק”.
הורי התינוק בני החמישים הזמינו לאירוע שלוש מאות אנשים, אך, בפועל הגיעו חמש מאות איש והאוכל אזל באמצע האירוע…

עמד האב הנרגש מול הקהל הגדול, הודה לכולם ואמר: “האוכל הגשמי נגמר, לכן אתן לכם מעט אוכל רוחני לכל החיים… אשתי ואני התחתנו לפני עשרים וחמש שנה ולא נפקדנו בילדים… ביקרנו אצל כל המומחים בארץ ובעולם, עברנו טיפולים, בדיקות, הפריות ומה לא? לפני עשרה חודשים חזרנו מהמרכז העולמי להפריות בארצות הברית לאחר שהרופאים הרימו ידיים. במשך הטיסה מניו יורק לישראל לא החלפנו מילה, רק בכינו. הגענו הביתה ומצאנו בית מבריק ומצוחצח, ולפתע ‘נפל לי האסימון’ פניתי לאשתי ואמרתי לה: ‘אני יודע למה אין לנו ילדים… הכל בגלל המנקה…’

השעה הייתה ארבע לפנות בוקר. הגעתי לישיבה בה למדתי, נכנסתי למשרדי ההנהלה, שם פגשתי את מנהל הישיבה ושאלתי אותו על המנקה שושנה. המנהל אמר לי שהיא כבר יצאה לפנסיה. לקחתי את אשתי ונסענו לביתה שבבת-ים. פתחה לנו את הדלת אישה זקנה. ניסיתי להזכיר לה את שמי, אך, היא לא זכרה אותו. תוך כדי שיחה היא נזכרה בי ואמרה: ‘אתה היית הבולט שבחבורה – המנהיג’.

המנקה הגיעה בכל ליל שישי לנקות את בית המדרש והחדרים. היא היתה מביאה איתה את ארבעת ילדיה הקטנים. הם היו שובבים והפריעו לתלמידים ללמוד. יום אחד ניגשתי אליה ואמרתי לה שכך זה לא יכול להימשך, והיא השיבה: ‘יש לי צער גידול בנים, אני מאחלת לך, שלך לא יהיה צער גידול בנים…’ בלילה ‘נפל לי האסימון’… זאת לא הייתה ברכה…

אשתי ואני ביקשנו מחילה מהמנקה, ואני הוספתי וביקשתי שתאמר: ‘דוד בן יצחק, אני מוחלת לך ומברכת אתכם בילדים’ – כך שלוש פעמים… כעת, עשרה חודשים אחרי, אנו חוגגים את הולדת הבן שנולד באופן טבעי…

המנקה הייתה אם חד הורית, בעלה היה נרקומן ומהמר, הוא נטש אותה והיא נאלצה לכלכל את עצמה ואת ילדיה לבדה. לה, לא היה סידור לילדים…” סיים האב את סיפורו.

להיות צודק זה חשוב, להיות חכם זו לעיתים הצלת נפשות…
לעיתים אנו רצים אחרי הצדק, מוכיחים את חברנו, מתווכחים והעיקר… להיות בסוף הצודקים.
הרדיפה אחרי הצדק לעיתים באה על חשבון האחר, משפילה אותו, גורמת לו לבושה ועוד…
אם ברצונך להוכיח את חברך, להראות לו דרך שונה מעט, אל תעשה זאת עם כל הרגל על הדוושה, כי בלא שימת לב אתה יכול פשוט… לדרוס אותו…

כולנו שואפים לשלמות, לעשייה איכותית, להליכה בדרך הנכונה, אך כדי להגיע לשם, אל תדרוס אחרים, אל תמנף את עצמך על חשבונם, אל תוכיח את חברך בצורה שתגרום לו ריחוק ולך… לעיתים קללה…

היה חכם… את הצדק תנתב בצורה יעילה ונכונה…

יום טוב, חודש טוב ובשורות טובות
לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!

tzvika770

 אוהב לארח בשישי אצל צבי לקרוא על הפרויקט לחצו כאן | אוהב לצלם מוצרים ואוכל ב PHOTO-FLARE אוהב תורה ויהדות אוהב טכנולוגיה ואינטרנט. ואם תחפשו בגוגל מי הבונה האתרים הכי טוב בניו יורק תמצאו אותי :) לחצו כאן לבדיקה. ליצירת קשר איתי כתבו לי פה באתר מרכז ניו יורק בתגובות.

Leave a Reply

Close Menu