אתר מרכז ניו יורק עוסק בשתי דברים עיקרים: מדריכים על ניו יורק ויהדות
דברי תורה קצרים לפרשת נח – מוכנים לשולחן שבת

דברי תורה קצרים לפרשת נח – מוכנים לשולחן שבת

ממתק לשבת פרשת נח תשעח 2017

‎איציק למד בישיבה בארץ או יותר נכון ישב
‎בישיבה כי כמעט לא למד, יום אחד פנה ראש הישיבה אל איציק ואמר לו ״בעוד יומיים ייערך מבחן ואם לא תקבל ציון טוב לא תוכל להמשיך לבזבז את זמנך כאן בישיבה”, איציק פנה לחבר וביקש ממנו שירשה לו להעתיק ממנו במבחן, החבר אמר לו “אני מסכים בתנאי שנלמד בלילה את כל החומר של המבחן כדי שתתמצא קצת בחומר ותדע במה מדובר” בלילה ישבו שניהם במשך כמה שעות ולמדו את כל הגמרא, ולמחרת במבחן כמעט ולא היה לאיציק צורך להעתיק כי די ידע את החומר, המורה שבדק את המבחנים נדהם לראות שאיציק ענה יפה על כל השאלות ונתן לו ציון 100, למחרת הגיע לכיתה ושאל את איציק ״איך עשית את זה?״ איציק ענה “למדתי בלילה עם החבר את כל החומר” המורה נכנס לכתה ואמר לכל התלמידים “תדעו לכם שאיציק הוא אחד התלמידים הכי מוצלחים כאן בכתה” פניו של איציק אורו, המילים הטובות של המורה רוממו את רוחו ומאותו יום איציק החל להשתתף בשיעורים, ללמוד בהתמדה והפך להיות באמת אחד הבחורים הטובים בישיבה, ב”ה כיום איציק מכהן כרב בעיר גדולה בעולם.
***
‎פרשת השבוע פרשת נח פותחת במילים ״אלה תולדות נח״ וממשיכה נוח איש צדיק תמים וכו’
‎ונשאלת השאלה אם התורה רוצה לספר על תולדותיו של נח למה התורה מספרת על כך שהיה צדיק תמים וכו?
‎רש”י מסביר “הואל והזכירו סיפר בשבחו” אבל אם כך למה בפרשה הקודמת כשהתורה מספרת לנו על לידתו של נוח לא כתוב שהיה צדיק ולמה דווקא כאן מזכירים זאת?
***
‎מוסבר בתורת החסידות, כתוב שכשמדברים על אדם לשון הרע גורמים לו נזק כי עצם הדיבור הרע שאומרים עליו יוצר לו אנרגיה שלילית, מזה אנחנו יכולים ללמוד שכשמדברים טוב על אדם זה נותן לו כוח ואנרגיה חיובית, בפרשתינו נוח עומד בפני משימה קשה לבנות תיבה ולעמוד מול כל אנשי דורו החטאים מבלי ללמוד ממעשיהם ומבלי ליפול, עכשיו כשנוח צריך כוח מיוחד מדברת התורה בשבחו כדי לתת לו את הכוח הנדרש.
***
‎יהי רצון שנלמד לדבר אחד על השני רק טוב, כך ניתן כוחות אחד לשני ונוכל לעמוד במשימות שהקב”ה מציב בפנינו עד להשלמת העולם לקראת גאולה שלימה שתבוא בקרוב ממש.

שבת שלום

פעם התווכחו החסידים מה נעלה יותר, אהבת ישראל או אהבת  הא-ל?

השיב להם אדמו”ר הזקן, בעל התניא, שאהבת ישראל נעלית יותר שכן היא המדד לאהבת הא-ל. אם אתה אוהב את האב באמת, אתה אוהב גם בניו.

וכך גם נאמר בפרשתנו על נח שהיה “טוב לשמים וטוב לבריות”, ללמדנו ששני הדברים הולכים יחד ומשלימים זה את זה.

הצלה-מטרדות-הפרנסה-פרשת-נח
כדי לינצל ממי המבול, הרומזים על “טרדות הפרנסה והמחשבות שבעניני עוה”ז” צריך “לבוא” וליכנס אל ה”תיבה” – תיבות התורה והתפלה.

 

המבול ואני

העולם שלנו נמצא במבול:
מבול של חדשות
מבול של טלפונים
מבול של הודעות
מבול של פרסומות
מבול של טרדות

השאלה היא, האם זה שהעולם נמצא במבול, אומרת בהכרח שגם אנו צריכים להיות בתוך המבול?

פרשת השבוע מספרת על נח, שהיה בתוך התיבה כשמסביבו הכול מבול.

גם כשסביבנו יש מבול, אנו יכולים להיכנס לתיבת נח. לא חייבים להתעדכן בחדשות אונליין, לא מוכרחים לענות לכל טלפון, ולא צריכים להציץ כל רגע בוואצאפ. בידינו הבחירה לשמור על העולם הפנימי שלנו ולהיות ממוקדים במטרות שהצבנו לעצמנו.

“תיבה” מתפרשת גם כ”מילה”, כמו שאומרים “ראשי תיבות”. להיכנס לתיבה זה אומר להיכנס למילים של התפילה ולהתנתק באותה שעה מהמבול שבחוץ.

כי לחיות במבול זה לחיות בסטרס, ולהיכנס לתיבה זה להיכנס לשלווה פנימית ולהצליח. מה עדיף?

שבת שלום וחודש טוב,
הרב חיים הבר
בית חב”ד שכונה ט’ באר שבע

 

 

השבת פרשת נח
(לראות את הטוב שבזולת)

כשהתורה מתארת את נח, היא אומרת: “אלה תולדות נח, נח איש צדיק”. בדרך כלל, אחרי פתיחה בסגנון “אלה תולדות” באה רשימת בניו של האיש שבו מדברים, ואולם כאן מתחילה התורה לתאר את מעלותיו של נח – “נח איש צדיק, תמים היה בדורותיו וגו'”. רק בפסוק הבא מפורטים שלושת בניו.

רש”י משיב על כך שתי תשובות: פירוש אחד, שבעצם, התיאור על מעלותיו של נח הוא מאמר מוסגר: “הואיל והזכירו – סיפר בשבחו, שנאמר: זכר צדיק לברכה”. פירוש שני, שהמושג “תולדות” כוונתו גם למעשים טובים – “עיקר תולדותיהם של צדיקים מעשים טובים”, ולכן מפרטת התורה את מעשיו הטובים של נח בהמשך ל”אלה תולדות נח” (רש”י מביא פירוש זה כפירוש שני, משום שאין הוא מתאים לפירוש הפשוט והרגיל של “תולדות”).

אולם פירוש זה מעורר תמיהה: הרי שמו של נח כבר הוזכר קודם לכן, בפרשת בראשית, ועל-פי הכלל “זכר צדיק לברכה”, הייתה התורה צריכה לשבח את נח כבר בפרשת בראשית, כשהוזכר לראשונה; מדוע בא השבח רק בפרשת נח?

הסבר הדבר יובן על-פי מאמר הגמרא, שלשון-הרע הורגת שלושה: את המספר, את השומע ואת מי שמדברים עליו. באשר למספר ולשומע – מובן בפשטות הקשר שלהם לתוצאות החטא, שהרי הם חטאו בפועל בלשון-הרע, אבל מדוע צריך לסבול האיש שדיברו עליו?

אלא כאן בא לידי ביטוי כוחו המזיק של דיבור רע, שהוא פוגע גם באדם שעליו מדברים.

עיקרו של דיבור, שהוא מגלה החוצה מה שהיה צפון תחילה במחשבה. יש לדיבור כוח מיוחד להוציא דברים מן ההעלם אל הגילוי. זה כוח ממשי, שמשפיע גם על הזולת (וכמו “אל תפתח פה לשטן”). כאשר מדברים על רע שיש בזולת, גורמים בכך שהרע המצוי בו יהיה גלוי ופעיל יותר. לכן לשון-הרע מזיקה בפועל לזה שמדברים עליו.

ואם כך בצד השלילי – קל-וחומר בצד החיובי, כי “מרובה מידה טובה ממידת פורענות”. כשמדברים דברי שבח על הזולת ומציינים את מעלותיו, על-ידי כך גורמים בפועל, שהטוב שבו יתחזק ויתגבר, והדבר מביא תועלת ממשית לאותו אדם.

ואם בדיבור של אדם בשר-ודם כך, קל-וחומר כאשר הקב”ה כותב בתורה דברי שבח על אדם – ודאי שיש לזה השפעה חיובית על אותו אדם, והשבח הזה מעניק לאותו אדם כוחות מיוחדים לחזק את הטוב שבו.

עתה יובן למה מוזכר שבחו של נח רק בפרשתנו ולא בפרשת בראשית. עבודתו הממשית של נח מתחילה בפרשתנו. זה השלב שבו הוא זקוק לחיזוק מיוחד, כדי לעמוד מול אנשי דורו. לכן דווקא כאן מופיעים דברי השבח על מעלותיו, כדי להעניק לו כוח מיוחד למילוי עבודתו.

מכל זה אנו לומדים את החשיבות שבראיית הטוב אצל יהודי שני ובדיבור אך ורק על מעלותיו. על-ידי הדיבור החיובי אנו מגלים עוד יותר אצל הזולת את הטוב שבו, ובאופן עקיף באה ברכה גם לנו.

(על-פי לקוטי שיחות כרך ה, עמ’ 36)

שבת שלום!!!

לזכות הת’ מנחם מענדל בן נחמה דינה

tzvika770

 אוהב לארח בשישי אצל צבי לקרוא על הפרויקט לחצו כאן | אוהב לצלם מוצרים ואוכל ב PHOTO-FLARE אוהב תורה ויהדות אוהב טכנולוגיה ואינטרנט. ואם תחפשו בגוגל מי הבונה האתרים הכי טוב בניו יורק תמצאו אותי :) לחצו כאן לבדיקה. ליצירת קשר איתי כתבו לי פה באתר מרכז ניו יורק בתגובות.

Leave a Reply

Close Menu