אתר מרכז ניו יורק עוסק בשתי דברים עיקרים: מדריכים על ניו יורק ויהדות
דברי תורה קצרים לפרשת וישלח – 2017

דברי תורה קצרים לפרשת וישלח – 2017

ממתק לפרשת וישלח תשע”ח

היה פעם מלך שהיה לו עוזר נאמן, כל דבר שהמלך היה צריך הפקיד בידיו, כשאותו עוזר התבגר כבר לא היה לו כוח וביקש להתפטר, אמר לו המלך “יש לי עוד פרויקט אחד שאני רוצה שתעשה ואז תשוחרר, אני רוצה שתבנה לי עוד בית אחד מפואר”, העוזר שכבר היה עייף, קיבל את הפרויקט בחוסר חשק ועשה את הדברים בלית ברירה כי המלך ציווה, אבל העבודה נעשתה בעצלתיים והפועלים שראו את חוסר החשק של המעסיק עבדו גם הם ללא חשק וכך נבנה הבית עם כל מיני ליקויים, כשהבית היה מוכן פנה העוזר אל המלך ואמר לו “עכשיו תרשה לי ללכת”, המלך הושיט לו מפתח ואמר לו “זו מתנת הפרידה שלי אליך, זה המפתח של הבית המפואר שבנית”, כמובן, העוזר התאכזב מאוד שעשה את העבודה בחוסר חשק והבין כמה הפסיד.

**

בפרשת השבוע אנחנו קוראים על כך שהמלאך משנה את שמו של יעקב “לא יקרא עוד שמך יעקב כי אם ישראל” אך בפועל התורה ממשיכה לקרוא ליעקב גם בשם זה, שלא כמו שאצל אברם שלאחר שהקב”ה אומר לו “לא יקרא שמך אברם כי אם אברהם” הוא תמיד נקרא בתורה אברהם.

**

בתורת החסידות כתוב שהשמות יעקב וישראל מסמלים שני מצבים בעם ישראל, יעקב מסמל את עם ישראל במצב של עבד וישראל מסמל את עם ישראל במצב של בן, ההבדל בין עבודה של בן לעבודה של עבד היא שהעבד עושה את עבודתו בקבלת עול, הוא לא תמיד רוצה לעשות את מה שהאדון מבקש, אבל עושה מה שצריך כי אין לו ברירה, הבן לעומתו מקיים את רצון אביו באהבה ובשמחה.
שני המצבים האלו קיימים גם בקשר שבין יהודי לקב”ה, יש יהודי שמקיים את התורה והמצוות מתוך שמחה ועונג, כמו בן ויש יהודי שעושה את זה כביכול בלית ברירה כמו עבד, כמובן שהשאיפה שלנו היא לעבוד את השם מתוך שמחה, כמו בנים, אבל גם עבודת העבד נצרכת, מכיוון שלכל אחד מאיתנו יש לפעמים מצבים שקשה לו יותר ואז צריכים לעשות את העבודה בקבלת עול גם אם לא הכי נוח לי ואני לא כל כך מתחבר לזה, ככל שאמשיך לעבוד בקבלת עול אצליח יותר להגיע לעבודת הבן שעושה את הכל מתוך שמחה.
לכן התורה ממשיכה להשתמש בשם יעקב כדי לסמל שגם העבודה הזו נצרכת, ורק בשילוב של יעקב וישראל נצליח למלא את ייעודנו והתקשרותנו לקב”ה.

**

יהי רצון שנזכה לעבוד את השם בקבלת עול אבל מתוך שמחה וחיבור פנימי ובזכות זה נזכה לגאולה שלימה בקרוב ממש.

הכל לטובה

 

מסרון השבוע – פרשת וישלח
מה לדיכאון עם לידה?

כששמעתי בפעם הראשונה על התופעה של דיכאון אחרי לידה, לא הצלחתי להבין: איך אירוע משמח כמו לידה מביא לדיכאון?

כשהגעתי לפרשת השבוע, קיבלתי את התשובה. יעקב מתפלל להצלה מידי עשיו, ומשתמש בביטוי “קטונתי”. תורת החסידות מסבירה כי יש כלל ברזל: בין גדלות לגדלות, חייבת להיות קטנות. בין יש ליש, חייב להיות אין.

כאשר אנו חווים מעבר כלשהו בין מצב למצב, אפילו אם מדובר בשידרוג – באמצע יש מצב ביניים של ‘קטנות’, אתה לא פה ולא שם.

כשאתה עובר מדירה קטנה לוילה, זה שידרוג מצוין. אבל יש שלב שבו עזבת את המקום הקודם ועדיין לא התבססת במצב החדש. זה זמן רגיש ולא יציב, ואפשר ליפול בו.

יעקב התבסס בבית לבן והוא הולך להשתדרג בארץ כנען. אבל באמצע, בדרך, הוא אומר “קטונתי”.

בכל מעבר בחיים – חתונה, לידה, עבודה חדשה – יש פוטנציאל למשבר. זה הזמן של האנשים הקרובים לתת תמיכה, ושל האדם עצמו לדעת לקבל את התמיכה.

כך המעבר הופך לשידרוג.

שבת שלום!
הרב חיים הבר
בית חב”ד שכונה ט’ באר שבע

המהות של חסיד

לתפוס מלאכים…

בדרך להקפות שמחת תורה, מבקש יונתן בן התשע מאביו לקחת את ספר התורה מבית הכנסת לביתם. אבא מסביר לו שאין אפשרות להוציא החוצה את ספר התורה, אך הילד לא מרפה. בעיצומן של ההקפות הוא ניגש לרב בית הכנסת ומבקש ממנו לקחת הביתה ספר תורה. לשאלת הרב הוא מסביר כי אמו חולה מאד והוא רוצה להכניס אותה לאווירה של החג. לא חלפה שעה והבית התמלא במתפללי בית הכנסת שהגיעו יחד עם ספרי התורה לשמח את החולה, שלושה חודשים לפני פטירתה.

גדלתי בבית דתי מודרני, אך סיפור זה שאירע עמי אישית בגיל 9 בבית חב”ד בקליפורניה, סיפר הרב יונתן אברהמ’ס בכינוס השלוחים העולמי האחרון, גרם לי לרצות ולהתחבר לאנשים האלה, וכך זכיתי לגדול במחיצתו של הרב איצי הורביץ, השליח בטמקולה קליפורניה, וכיום, כשהוא חלה לצערנו בניוון שרירים, אני מסייע לו בעבודת השליחות, סיים הרב אברהמ’ס את סיפורו, כשאלפי המשתתפים קמים ומריעים לרב הורביץ הצופה בהם ממיטת חוליו בביתו שבקליפורניה.

בפרשת ‘וישלח’, שולח יעקב מלאכים לעשו אחיו לבשר לו על שובו ארצה. יש המפרשים כי המלאכים היו שלוחים בשר ודם, אך יש האומרים כי היו אלה מלאכים ממש. לעיתים, במעשה טוב קטן אחד, בתשומת לב ואכפתיות, גם אנו יכולים להיות כמלאכים ממש…

השבת פרשת וישלח

(שלב הירידה שלפני העלייה)

כשהתפלל יעקב אל ה’ שיצילנו מיד עשיו, התבטא במילים “קטונתי מכל החסדים”. המשמעות הפשוטה של המילים הללו מובאת ברש”י: “נתמעטו זכויותיי על-ידי החסדים והאמת שעשית עמי. לכך אני ירא, שמא משהבטחתני – נתלכלכתי בחטא, ויגרום לי להימסר ביד עשיו”.

לכאורה לא הייתה ליעקב סיבה כלשהי לדאגה, שהרי הקב”ה הבטיח לו שיהיה עמו וישמרנו. אולם יעקב חשש בכל-זאת, שמא מאז אותה הבטחה נכשל בחטא, והדבר הזה עלול לגרום לביטול הבטחתו של הקב”ה.

אולם הסבר זה דורש הבהרה: איך ייתכן שיעקב אבינו חשש שמא נכשל בחטא, והלוא הוא הכיר את מצבו הרוחני המושלם וידע שלא חטא מעולם?! אפשר להבין את חששו ש”נתמעטו זכויותהיכן מקום משכנו של הקב"ה?יי על-ידי החסדים שעשית עמי”, שכן כשעושים לאדם נס – מנכים לו מזכויותיו, והיות שה’ חולל ליעקב ניסים גדולים – כמו, לדוגמה – שהוא חצה את הירדן במקלו (שם מקל על הנהר – והירדן נבקע), לכן חשש מניכוי זכויותיו, אך אין לכך שום קשר לחטאים שיבטלו את הבטחת ה’!

ההסבר הוא, שאין מדובר כאן בחטא כפשוטו, אלא בשלב של ירידה (“קטונתי”) שבין שתי דרגות. צדיקים נתונים בתנועה של עלייה מחיל אל חיל, ויש נקודה שבה הצדיק עוזב את השלב הקודם, אך עדיין לא הגיע לשלב הבא, וזו נקודה של ירידה.

יעקב אבינו היה בדרכו מחרן לארץ-ישראל. הדרך הזאת הייתה גם תהליך של עלייה מדרגה לדרגה – יעקב התעלה מדרגת חוץ-לארץ לדרגה העליונה של ארץ-ישראל. כאשר התקרב למפגש עם עשיו, עמד בדיוק בנקודה של מעבר בין הדרגות (“קטונתי”), והוא חשש שלעומת הדרגה העליונה המצופה ממנו, הירידה שבה הוא שרוי עכשיו תיחשב בבחינת חטא והיא עלולה לגרום שיימסר ביד עשיו.

לכן התפלל יעקב וביקש: “הצילני-נא מיד אחי, מיד עשיו”. אמנם מאז ההבטחה שקיבל מהקב”ה התעלה יעקב עליות אחר עליות, אבל הואיל ועכשיו עמד בכל-זאת במצב של ‘קטנות’ וירידה, הרגיש שהוא נזקק לשמירה גדולה.

אדמו”ר הזקן, בעל התניא, ציטט פסוק זה לאחר שחרורו, והסביר שבגלל ריבוי החסדים “נדמה בעיניו שחטא”. הפירוש ‘חטא’ הוא מלשון חיסרון (כמו שנאמר: “והיינו אני ושלמה בני חטאים”, במובן של חיסרון). כלומר, לנוכח ההתגלות הגדולה של חסדי ה’, מרגיש האדם שמצבו הרוחני אינו שלם.

זו משמעות הירידה והנפילה שהייתה אצל יעקב: דווקא בגלל ריבוי החסדים שעשה עמו הקב”ה, חש יעקב שהיה עליו לעבוד את ה’ ביתר שאת ויתר עוז, ולכן הרגיש שמצבו הנוכחי הוא בבחינת “קטונתי”, עד שנזקק להתפלל אל ה’ שיצילנו מיד עשיו.
(לקוטי שיחות כרך כ, עמ’ 166)

שבת שלום!!
לזכות הת’ מנחם מענדל בן נחמה דינה

tzvika770

 אוהב לארח בשישי אצל צבי לקרוא על הפרויקט לחצו כאן | אוהב לצלם מוצרים ואוכל ב PHOTO-FLARE אוהב תורה ויהדות אוהב טכנולוגיה ואינטרנט. ואם תחפשו בגוגל מי הבונה האתרים הכי טוב בניו יורק תמצאו אותי :) לחצו כאן לבדיקה. ליצירת קשר איתי כתבו לי פה באתר מרכז ניו יורק בתגובות.

Leave a Reply

Close Menu