אתר מרכז ניו יורק עוסק בשתי דברים עיקרים: מדריכים על ניו יורק ויהדות
דברי תורה קצרים לפרשת בהעלותך + ווידואים קצרים לאור החסידות

דברי תורה קצרים לפרשת בהעלותך + ווידואים קצרים לאור החסידות

ממתק לשבת פרשת בהעלותך תשע”ז 2017

לרבי החמישי של חב”ד, רבי שלום דב בער היה אח מבוגר יותר, בשם זלמן אהרון, האח המבוגר יותר היה יותר נמוך משלום דב בער, יום אחד בהיותם בחצר, פנה האח הגדול לאחיו הצעיר ואמר לו “כנס לבור וכך אני אהיה יותר גבוה ממך כי אני יותר מבוגר” ראה זאת אביהם הרבי הרביעי קרא לבנו הגדול ואמר לו “אף פעם אל תגביה את עצמיך על חשבון הנמכת הזולת, אם אתה רוצה להיות גבוה יותר תעלה אתה על כסא”.

בפרשת השבוע אנחנו קוראים על כך שהקב”ה אומר למשה למנות את שבעים הזקנים ואומר לו “ואצלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי עליהם” אומרים חז”ל “למה משה דומה… לנר שמונח על גבי מנורה ודלקו ממנו נרות הרבה ולא חיסר אורו כלום”
באופן טבעי משה רבנו היה אמור להרגיש שנלקחה ממנו הבכורה, מעכשיו יהיו ביחד איתו עוד שבעים איש שינהלו את העם אבל משה רבנו מבין שהאור הרוחני שיש בתוכנו הוא אין סופי ונתינה לזולת היא כמו להדליק עוד נרות שהאור לא רק שלא נחלש אלא הולך ומתגבר.
זו גם הסיבה שכשבאים ואומרים למשה שישנם שני אנשים במחנה שמתנבאים, משה אומר “מי יתן כל עם ה’ נביאים” ומלמד אותנו שדווקא הגבהת הזולת היא זו שתגביה אותנו.

יהי רצון שנזכה לסייע אחד לשני לגבוה ולהתעלות ובזכות זה נזכה לגאולה שלימה בקרוב ממש.

שבת שלום ומבורך

 

מסרון השבוע – פרשת בהעלותך

כשאלוקים סוגר לך דלת

כשהיינו ילדים שאלו “מה אתה חולם לעשות כשתהיה גדול”. והיום, במבט לאחור, האם הגשמנו את החלום, או שמסע החיים הביא אותנו לתחנות אחרות?

פרשת בהעלותך מדברת על מסעות בני ישראל במדבר. כשהענן עלה, היה זה סימן לצאת למסע; וכשהענן ירד, זה סימן לעצור ולחנות. לפעמים הענן היה עוצר למשך חודשים ושנים, ולפעמים רק יום אחד, וכבר ניגשו למסע הבא. והכול “על פי ה’ יסעו ועל פי ה’ יחנו”.

גם בחיים לפעמים הענן יורד. סוף סוף התקבלת לעבודה. עד שקצת התבססת, והנה הענן שוב עולה. הבוס מספר על קיצוצים ושולח אותך מתוסכל הביתה, לחכות שהענן שוב ירד.

גם דוד המלך וגם בנו שלמה המלך אומרים אותו דבר: “מה’ מצעדי גבר כוננו”. אם מצאת עבודה או פוטרת ממנה, גרת במקום מסוים או נאלצת לעזוב אותו, זה מאת ה’. “על פי ה’ יסעו ועל פי ה’ יחנו”. הייתה לך שליחות במקום הקודם, וכעת יש לך שליחות אחרת.

או כמו שאומרים אנשים “כשאלוקים סוגר לך דלת, הוא פותח לך דלת אחרת”…

שבת שלום ונסיעה טובה במסע החיים!

הרב חיים הבר

אמן צעיר העמיד את כן הציור שלו ועליו ציור מרהיב עין בקניון הומה אדם, וביקש מאנשים שיסמנו איקסים היכן שהוא פישל… אחר שהציור כולו התמלא באיקסים, העמיד ציור חדש וביקש מהסובבים לתקן את הציור. אף אחד לא התנדב למשימה… להעיר כולם יודעים. אבל לתקן?!

בסיפור על ‘פסח שני’ (=בתרגום רעיוני: A second chance) מלמדת אותנו הפרשה ש תמיד ניתן לתקן. כן, כן.

 

השבת פרשת בהעלותך (למצוא את האחדות)

פרשתנו נפתחת בציווי של הקב”ה לאהרן הכוהן על הדלקת מנורת המקדש. בהמשך הדברים נאמר: “וזה מעשה המנורה מקשה זהב, עד ירכה עד פרחה מקשה היא”. שואלים על כך פרשני המקרא: הלוא הציווי על עשיית המנורה ניתן הרבה קודם לכן, בפרשת תרומה, וכאן כבר מדובר על הציווי להדליקה, ואם-כן, מדוע התורה חוזרת כאן על פרטי עשיית המנורה?

רש”י אינו נדרש לשאלה זו בפירוש, שכן לדעתו אין הפרשה הזאת עוסקת בדיני הנרות, אלא ב’פרשת המנורה’, ולכן התורה מדגישה, שמהותה של המנורה היא – היותה “מקשה זהב” ושהנרות צריכים להאיר “אל מול פני המנורה”. לעומתו, הרמב”ן רואה בחזרה זו של התורה תנאי בהדלקת המנורה. כלומר, מהי הדלקה נכונה? כזאת שנעשית במנורה שעשויה “מקשה זהב”.

ידוע, שהנשמה נקראת נר, כפי שנאמר: “נר ה’ נשמת אדם”. עם-ישראל כולו מכונה בדברי הנביא – “מנורת זהב”. מנורת המקדש מסמלת אפוא את מהותו של עם-ישראל. שבעת קני המנורה מסמלים את שבע הדרגות השונות שקיימות בעם-ישראל.

אולם למרות כל ההבדלים הללו, כל הסוגים שבעם-ישראל מחוברים למהות אחת מאוחדת, ודבר זה מסומל בכך, שהמנורה כולה עשויה “מקשה”, גוש אחד.

זאת ועוד: הדלקת המנורה צריכה להיעשות כך, שהנרות יאירו “אל מול פני המנורה” – שהאור המיוחד של כל סוג בעם-ישראל יתחבר עם השורש המאחד של כולם.

ובנקודה זו יש שתי רמות של התאחדות, שמרומזות בדבריהם של רש”י ורמב”ן: רש”י, הפשטן, רואה בציווי על הדלקת המנורה את ‘פרשת המנורה’. כלומר, יש צורך שהמנורה תהיה שלמה, ושכל שבעת הנרות יהיו מחוברים אל שורשם המאוחד, אל ה’מקשה’.

המשמעות הרוחנית של הדברים היא, שיהודי צריך תמיד לשאוף אל שורשו ומקורו, אל הנקודה העצמותית המאוחדת, שממנה נחצבו כל הנשמות, ושאין בה הבדל בין נשמה לנשמה. עליו לחשוף את השורש המשותף של נשמתו, שמחובר בקשר בל-יינתק עם חברו.

אולם הרמב”ן, שמגלה את פנימיות הדברים, רואה בפרשה שלנו את ‘דיני הנרות’. התכלית האמיתית אינה מסתיימת בחשיפת האחדות העצמית של כל נשמות ישראל, אלא בכך שכולן מאירות והן בבחינת ‘נרות’.

תכלית הבריאה היא, להביא את האחדות המהותית של נשמות ישראל אל העולם, ולגלות גם בו את האחדות האלוקית הכוללת. העיקר הוא להאיר החוצה, להאיר את העולם כולו. זוהי המשמעות הפנימית של הדלקת המנורה – להאיר את העולם כולו באור האלוקי המאוחד של מנורת עם-ישראל.

(על-פי לקוטי שיחות כרך כח, עמ’ 60)

שבת שלום!!!!
מוקדש לזכות הת׳ מנחם מענדל בן נחמה דינה לרפואה שלימה

שתפו למען עתיד טוב יותר
  •  
  •  
  •  
  • 1
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  

tzvika770

 אוהב לארח בשישי אצל צבי לקרוא על הפרויקט לחצו כאן | אוהב לצלם מוצרים ואוכל ב PHOTO-FLARE אוהב תורה ויהדות אוהב טכנולוגיה ואינטרנט. ואם תחפשו בגוגל מי הבונה האתרים הכי טוב בניו יורק תמצאו אותי :) לחצו כאן לבדיקה. ליצירת קשר איתי כתבו לי פה באתר מרכז ניו יורק בתגובות.

Leave a Reply

Close Menu