דברי תורה קצרים לפרשת אמור לג בעומר וספירת העומר – לאור החסידות מתאים לשולחן שבת

דברי תורה קצרים לפרשת אמור לג בעומר וספירת העומר – לאור החסידות מתאים לשולחן שבת

ממתק לשבת פרשת אמור וספירת העומר תשע”ז

ליד וונצואלה ישנו ערוץ נהר שהתייבש לפני שנים רבות, לערוץ זה יצאו מוניטין כמכיל יהלומים ורבים מתושבי וונצואלה ניסו את מזלם והסתובבו בערוץ היבש לחפש את האבנים היקרות, רפאל סולנו היה אחד מבין אותם תושבים, הוא הסתובב במשך שבועות ארוכים והרים חלוקי נחל מבין מיליארדי האבנים החלקות שריפדו את ערוץ הנחל. אולם, כל אחת מהן היתה אבן סלע רגילה. אחרי חודשים של עבודה קשה, העלה חרס בידו הוא כבר כמעט התייאש והחליט לנטוש ולחזור לביתו בחוסר כל כמו כל חבריו, אבל הוא החליט להתמיד ולהמשיך לנסות ואז אחרי כמה ימים הוא התכופף שוב כרגיל בכל אחד מהימים שלפני, הוא שלף אבן אחת מתוך ערימת החלוקים שבכף ידו. היא נראתה כבדה יותר ושונה מהאחרות, הוא לקח אותה למומחה ואכן, זה היה יהלום! הארי וינסטון, תכשיטן מניו-יורק שילם לרפאל סולנו 200,000 דולר בעבור היהלום הבלתי-מעובד. לאחר חיתוך וליטוש, היהלום ידוע כעת בכינויו, “The Liberator” והוא נחשב לאחד היהלומים הגדולים והטהורים ביותר “שהתגלו” בעולם.

*

בפרשת השבוע אנחנו קוראים על מצוות ספירת העומר, כשבני ישראל יצאו ממצרים הם ספרו את 49 הימים שבין צאתם ממצרים להגעתם להר סיני ולזכר זה גם אנחנו סופרים את 49 הימים הללו,

כשבני ישראל היו עבדים במצרים, הם היו במצב הכי נמוך שיכול להיות, הן מבחינה גשמית והן מבחינה רוחנית, ולאחר 49 הימים הם הגיעו לרמה הכי גבוהה שאדם יכול להגיע אליה, הם זכו לראות את ההתגלות האלוקית בהר סיני,
ספירת הימים בין היציאה ממצרים עד מתן תורה, היא זו שעזרה להם לעלות ולהגיע מהכי למטה עד הכי למעלה, לכאורה לא מובן מה יש בספירה הזו, הרי בסך הכל אני סופר שהיום נוסף עוד יום, על היום שהיה אתמול, איך זה מקדם אותי רוחנית?

מסביר הרבי מליובאוויטש שההסבר טמון בסיפור הידוע על רבי עקיבא, כשהלך לראשונה בחייו, במצוות אשתו, ללמוד תורה, ובדרך ראה סלע גדול וחזק ובליבו חור שנוצר מזרם מים שטפטף עליו, וכשהתבונן כיצד יוכלו טיפות מים ליצור חור באבן קשה, הבין כי אכן טיפה אחת לא תשפיע על האבן, אבל טיפה ועוד טיפה מצליחים לחורר את האבן בזכות ההתמדה, עם התובנה הזו הלך רבי עקיבא, למד תורה בהתמדה והגיע להיות גדול בתורה, ספירת העומר מלמדת אותנו את הכח שיש להתמדה, סופרים יום ועוד יום ובכח זה מצליחים להגיע ממצב מצרים למצב של קבלת התורה והתגלות אלוקית על הר סיני.

*

גם כיום אנחנו סופרים את 49 הימים הללו, ומימים אלו עלינו ללמוד שגם כשנראה שהיעד רחוק וקשה, אם נתמיד ולא נפספס את העבודה היומית נצליח להגיע.

יהי רצון שהקב”ה יראה את התמדתנו בדרישה לגאולה, במיוחד בימים מיוחדים אלו, ויביא לנו גאולה שלימה בקרוב ממש.

שבת שלום ומבורך!

מסרון השבוע – ל”ג בעומר
צאו מהמערה

הילד חזר מהגן ובפיו השיר “פעם אחת היה צדיק רבי שמעון שמו, התחבא במערה יחד עם בנו… במירון, שם רבי שמעון, אדוננו בר יוחאי”.

אך הוא לא ידע מה קרה אחר כך. אחרי 12 שנות התעלות רוחנית, יצא רבי שמעון מהמערה ולא יכל לסבול את העובדה שאנשים עסוקים בגשמיות, בחומר, ורצה לשרוף את העולם שסביבו. יצאה בת קול משמים ואמרה לרבי שמעון לחזור למערה. אחרי שנה נוספת, רבי שמעון יצא שוב, אך הפעם הכיל את העולם שסביבו ועסק בתיקון העולם.

כל אחד צריך לפעמים להיכנס ל”מערה”. להתעלות מהחומר, להתנתק מהגשמיות. אם זה יום שבת, תפילה עם כוונה, או לימוד תורה מעמיק.

אך כשאתה יוצא, אל תשרוף את העולם שסביבך. לא כולם עלו כמוך, והם חיים בעולם אחר. במקום לשרוף, נסה לתקן ולהשפיע בעולם.

בסופו של דבר, רבי שמעון הביא שפע ענק ושמחה גדולה לעולם. שיהיה לנו שבת שלום ול”ג שמח!

הרב חיים הבר
בית חב”ד שכונה ט’ באר שבע

 

מדורות ל”ג בעומר מסמלות את האור שהביא רבי שמעון בר יוחאי (רשב”י) לעולם, באמצעות תורת הסוד והקבלה, עליה מושתתת תורת החסידות בת ימינו.

הדבר נרמז בערך המספרי הזהה של המילים ‘אור’ ו’רז’. כשאנו מגלים את ה סוד הטמון בדבר מסוים, לפתע הוא מקבל אור ומשמעות חדשה.

רשב”י וממשיכי דרכו העניקו לנו את היכולת להתבונן בטוב הקיים בכל דבר ולהציפו החוצה.

” ג”ל עיני ואביטה נפלאות מתורתך”.

בוקר טוב… חיזוק יומי… טו’ אייר
דרכיה דרכי נועם

רבי שמואל הנגיד כיהן כשר האוצר בממלכת ספרד.
בוקר אחד נסע עם המלך בכרכרת המלכות ושמע צעקה: “שר האצר הוא אדם גנב ורמאי”. כששמע זאת המלך שאל את רבי שמואל: “אתה מכיר אותו?”
“לא” השיב הרב.
“אם כן, אני גוזר עליך לחתוך את לשונו”.

למחרת שלח רבי שמואל את משמר המלך להביא לדין את האיש שחירף וביזה אותו. כשהוא רועד מפחד הגיע האיש אל בית השר. פנה אליו השר ושאלו: “האם כבודו מכיר אותי?” “כן” השיב האיש ברעדה.
“האם עשיתי לך דבר רע? ביזיתי אותך?”
“לא אדוני”. אם כך מדוע צעקת עליי וביזית אותי?” שאל השר.
כשהוא משפיל את עיניו השיב האיש: “אני מובטל, אין לי כסף כדי לפרנס את משפחתי, הוצאתי את התסכול עליך!”

כששמע זאת השר ציווה לשמשיו לתת לאיש שק מטבעות כדי להחיות את נפשו ושילח אותו לדרכו. כשהוא מודה ומשבח את השר יצא האיש חזרה לביתו.

כעבור מספר שבועות שוב הגיעו המלך ורבי שמואל אל אותה העיירה. לפתע שמע המלך קריאות לעברו: “יחי המלך! יחי שר האוצר!”

כששמע המלך את הקריאות, הן נשמעו לו מוכרות, הציץ מבעד לוילון כרכרתו וראה שזהו אותו האיש שביזה את שרו. פנה אל השר ושאלו: “הרי אמרתי לך לחתוך את לשונו, הכיצד הוא מדבר?”
השיב לו הנגיד: “אני חתכתי לו את הלשון המבזה ושתלתי לו לשון מעודדת ומפייסת… הבן כבוד המלך, לחתוך את לשונו זהו דבר קל, אך, הדבר לא ישנה את האיש, אולם, בדברי נועם ניתן להפוך את מידות האדם, את חשיבתו ודעותיו השליליות לטובות יותר…”

כדי לשפר את הדרך של יקירנו, של משפחתנו וחברנו אין צורך להפעיל כח, תקיפות והרמת קול, אולי הדבר יעזור לאותו הרגע, אך, לבטח לא לנצח.
כדי לשפר את חברך, עליך להראות לו דרך טובה יותר, להנעים עליו את הדבר, להראות לו שדעותיו הקדומות כלל אינן נכונות.

לעיתים אנו פוגשים אנשים מרוחקים מתורה ומצוות, לא שהם נגד, אלא הם אינם מודעים אליהם, הם באים עם שק של דעות קדומות ובכך מתרחקים.
אם אתה תאיר להם את הדרך, תחשוף אותם אל נעימות התורה, סיכוי גדול בידך לקרב אותם ואפילו במעט אל הדרך הנכונה.

יש לנו לזכור, המטרה היא נכונה, לעיתים צריך לשנות מעט את הדרך…

יום טוב ובשורות טובות
לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!

השאר תגובה

%d bloggers like this: