דברי תורה קצרים לפרשיות אחרי-מות וקדושים – לאור החסידות

דברי תורה קצרים לפרשיות אחרי-מות וקדושים – לאור החסידות

ממתק לשבת פרשת אחרי מות – קדושים תשע”ז

אחד מתלמידי הבעש”ט הגיע פעם אל רבו בבקשה “אני רוצה לזכות לראות את אליהו הנביא, אני מוכן לעשות למען זה כל מה שתגיד לי, העיקר שאזכה לחוות את החוויה הרוחנית של פגישה עם אליהו הנביא” הבעש”ט חייך ואמר לו “אין בעיה, עוד מעט ראש השנה, סע לעיירה פלונית שם גרה אלמנה עם ששה יתומים, לך תעשה איתם את החג” התלמיד שמח מאוד, מיד הכין הרבה אוכל לחג, העמיס את העגלה ונסע לאותה עיירה, הוא מגיע לשם בדיוק בערב החג, דופק בדלת ושואל את האלמנה אם יוכל לעשות איתם את החג הוא מספר לה שהביא איתו אוכל מספיק גם עבורם והיא כמובן מסכימה בשמחה, האלמנה והיתומים מעבירים איתו את החג באווירה מיוחדת ומרוממת אבל את אליהו הנביא התלמיד לא רואה, הוא חוזר מיד אל הרבי ואומר לו “רבי לא זכיתי לראות את אליהו הנביא” אומר לו הבעש”ט אם כך סע שוב ליום הכיפורים ותעשה איתם את היום הקדוש, התלמיד שוב מצטייד ונוסע לבית האלמנה, לפני שהוא דופק בדלת הוא שומע את אחד הילדים פונה לאמא ואומר “אמא מה יהיה, עוד מעט נכנס הצום ואין לנו אוכל לסעודה המפסקת, איך נצום?” והאמא עונה לו “מותק שלי, ראית שאלוקים שלח לנו את אליהו הנביא לראש השנה, הוא יישלח לנו אותו גם לסעודה המפסקת” ואז הוא נכנס לבית והבין שהחוויה הרוחנית הכי גדולה היא לשמח אלמנה ויתומים.

בפרשת השבוע אנחנו קוראים על העבודה הרוחנית הגדולה של הכהן הגדול ביום הכיפורים, המשנה מספרת, שבמוצאי יום הכיפורים, הכהן הגדול היה עושה חגיגה גדולה לכל אוהביו, “שיצא בשלום מן הקודש”, בפשטות השמחה היא על כך שהצליח לצאת בשלום מקודש הקודשים, אבל בתורת החסידות מוסבר שהשמחה היא בכך שהוא עכשיו מיישם את המטרה הגדולה של עבודת יום הכיפורים, לקחת את כל הרוחניות הגדולה שהשיג ולהביא אותה אל ביתו ומשפחתו, לגרום לרוחניות הגבוהה הזו להיות משולבת בחיים הגשמיים, זו גם הסיבה שהכהן הגדול שהיה רוצה לעשות את עבודת יום הכיפורים בבית המקדש, היה חייב להיות נשוי, כדי ללמד אותנו שהקב”ה רוצה שתוך כדי היותינו בשיא הרוחניות נזכור את מטרת הגיענו לעולם, לחיות בתוך העולם ובכל זאת להשאר מעליו ולגלות את הניצוץ האלוקי הקיים בכל חלק וחלק בעולם.

יהי רצון שנצליח לעשות את השילוב הנכון בחיינו, להיות מחוברים לקב”ה בכל הכוח ויחד עם זאת להביא את הקדושה גם אל חיינו הגשמיים ובזכות זה נזכה לראות את השילוב המושלם של גשמיות ורוחניות שיהיה בגאולה השלימה בקרוב ממש.

שבת שלום ומבורך!

 

מסרון השבוע – פרשת אחרי-קדושים

רציתי לספר לך שנפגעתי

“הלו, שלום, רציתי לספר לך שנפגעתי ממך” – אמר האיש מעבר לקו.
הייתי המום. אני פגעתי?! מתי? איך? מסתבר שבדיחה שאמרתי, דרכה לו על יבלת כואבת. לאחר שהתאוששתי, אמרתי: תודה שאתה משתף אותי. לא הייתה לי כוונה לפגוע, ואני מתנצל שדבריי פגעו בך. כך התפייסנו.

אך לא תמיד כך פני הדברים. יש לנו נטייה לשתוק ולהסתיר את העובדה שנפגענו. אולי אנו מתביישים, אולי איננו מאמינים שהצד השני יתנצל, ואולי נראה לנו ש”הזמן יעשה את שלו”.

החדשות הרעות הם, שאין חוק התיישנות. פגיעה יכולה להישאר בלב למשך שנים רבות. בני זוג יכולים להתקוטט על דברים שנאמרו לפני חמישים שנה מתחת לחופה.

החדשות הטובות הם, שאפשר לנטרל את הפגיעה. פרשת השבוע אומרת “לא תשנא את אחיך בלבבך, הוכח תוכיח את עמיתך” – כדי שלא תכעס ותשנא את חברך שפגע בך, הדרך היא להוציא את הכאב, לשתף ולהוכיח אותו בכך שנפגעת. כן, לא בושה לומר “נפגעתי”. אתה גם משחרר משהו מבפנים, וגם נותן לו הזדמנות להסביר את עצמו ולהתנצל.

נפגעתם? לא נורא, שתפו את הצד השני ותנו לו הזדמנות לפייס!

שבת שלום!

לעיתים אנו חושבים שבאנו הנה להפוך או לשנות עולמות, אך ייתכן שמעשה טוב אחד הוא תכלית כל מטרתנו כאן, וכדברי הבעל שם טוב:

“נשמה יורדת לעולם הזה וחיה שבעים-שמונים שנה, כדי לעשות ליהודי טובה בגשמיות ובפרט ברוחניות”.

מוסיף על כך הרבי ה’צמח צדק’:
“בזה שעוזרים ליהודי בפרנסה, אפילו בלהרוויח מטבע קטנה במסחר, אזי כל שערי היכלות העליונים פתוחים לפניו”.

זו תמציתה המזוקקת של מצוות “ואהבת” במופיעה בפרשתנו.

 

לעיתים אנו חושבים שבאנו הנה להפוך או לשנות עולמות, אך ייתכן שמעשה טוב אחד הוא תכלית כל מטרתנו כאן, וכדברי הבעל שם טוב:

“נשמה יורדת לעולם הזה וחיה שבעים-שמונים שנה, כדי לעשות ליהודי טובה בגשמיות ובפרט ברוחניות”.

מוסיף על כך הרבי ה’צמח צדק’:
“בזה שעוזרים ליהודי בפרנסה, אפילו בלהרוויח מטבע קטנה במסחר, אזי כל שערי היכלות העליונים פתוחים לפניו”.

זו תמציתה המזוקקת של מצוות “ואהבת” במופיעה בפרשתנו.

השאר תגובה