ב טבת – קצרצרים

ב טבת – קצרצרים

קץ הימים, קץ המורדים

כאשר יהודי שומע את שמה של פרשת השבוע – מקץ – עולה מיד בראשו הביטוי ‘קץ הימים’ שפירושו, קץ וסוף הגלות והתחלת הגאולה השלמה.

גם נרות החנוכה קשורים לקץ ימי הגלות, כי בכוח אורם לכלות את כוחות הטומאה והחושך שבעולם. כך מסבירה תורת החסידות את לשון חז”ל, כי יש להדליק את נרות החנוכה “עד דְכַּלְיָא רַגְלָא דְתַרְמוּדָאִי” – עד שתכלה רגלם של המורדים בקדוש-ברוך-הוא – בגאולה השלמה, שתבוא תכף ומיד.

(על פי שיחת שבת פרשת מקץ תשנ”ב)

מוסיפים באור האמונה והתשוקה

בחנוכה מוסיפים מדי יום נר. המסר מכך הוא להוסיף מיום ליום באור האמונה ולהתחזק בתשוקה לביאת המשיח. צריכה לבעור בנו תשוקה ברמה כזו, שנרגיש כי כל עוד לא בא המשיח – חסר העיקר בחיינו. וכמו שמסבירה תורת החסידות את פשר התבטאותו של יעקב אבינו בהיותו בגיל מאה ושלושים, “מעט… היו ימי חיי”: גם מאה ושלושים שנה של צדיק כיעקב אבינו נחשבו בעיניו ל”מעט”, כיוון שעדיין לא באה הגאולה.

(שיחת שבת פרשת מקץ תשנ”ב)

השאר תגובה