ברית המילה הקצה הרוחני והקצה הגשמי

ברית המילה הקצה הרוחני והקצה הגשמי

פרשת השבוע שלמדנו בשבוע שעבר מסתיימת בציווי ובקיום ברית המילה שעשה אברהם אבינו לעצמו, ולברית שנכרתת בין הקב”ה לאברהם אבינו ולזרעו (אנחנו) עד עולם לגבי ארץ ישראל.
פרשת השבוע פותחת מיד לאחר קיום ברית המילה בהתגלות אלוקית אל אברהם אבינו:
“וירא אליו ה’… והוא יושב פתח האהל כחם היום” (בראשית יח,א).
בספר הזוהר מוסבר שהגילוי ד”וירא אליו ה'” לאחרי וע”י מצוות מילה הוא באופן נעלה יותר לגבי הגילוי ד”וירא ה’ אל אברם” (בפרשת לך לך) לפני המילה – ובשתים:

א) דרגת האלוקות – בפ’ ‘וירא’ נעלית יותר.
ב) ההתגלות לאברהם – שהגילוי היותר נעלה נתגלה אליו ונתקבל אצלו וחדר בפנימיותו. (עד שלא מל לא היה בו כוח לעמוד לפני ה’ – לאחר שמל כתוב “והוא יושב פתח האוהל” בניחותא).

וזאת משום שמצוות מילה יש בה שני הקצוות: היא למעלה מכל מצוות התורה מצד אחד והיא היחידה שנמשכת ומתגלה וחודרת בגוף הגשמי ממש. ואדרבה שני הקצוות תלויים זה בזה כיוון שדווקא על ידי הירידה למטה מטה בעולם עד לבשר הגשמי,יש צורך ועל כן נמשכת דרגה גבוהה ונעלית יותר של אלוקות.
וכך גם אנחנו בהתקשרות שלנו אל הקב”ה, על ידי שאנו ממשיכים קדושה במקומות הנמוכים בחיינו: ענייני עולם הזה, באכילה, בשינה, בפרנסה מתגלה לנו דרגה נעלית יותר באלוקות עד לדרגת משיח בגאולה האמיתית והשלימה בפועל ממש!

השאר תגובה

%d bloggers like this: