במידה שאדם מודד

במידה שאדם מודד

יש אחד בעירו של רבי זושא מאניפולי ראה בעוניו, והיה בא בכל יום לבית- הכנסת ומניח בתוך שקית התפילין שלו מטבע בן 20 פרוטות, להחיות בו את נפשו ואת נפש בני ביתו של הצדיק. והנה החלה ההצלחה להאיר לו פנים. הוא ראה ברכה במעשה ידיו, ומיום ליום גדל עושרו. הלה קישר בין הדברים ופעל בהתאם – ככל שהצליח יותר כן הגדיל את תמיכתו הכספית ברבי זושא; וככל שהרבה לתת לו – כן גדלה הצלחתו.

פעם אחת חשב לעצמו אותו אדם: רבי זושא הוא הלוא תלמידו של המגיד ממזריטש. אם הנתינה לתלמיד מצמיחה תשואה גבוהה כל- כך, הרי שנתינה לרבי בכבודו ובעצמו תכפיל ותשלש את ההצלחה!…

נסע למזריטש, ואחרי הפצרות רבות נעתר המגיד לקבל מידיו צרור מעות. וראה זה פלא – מרגע זה והלאה הלך עושרו ופחת מיום ליום, עד שנעלם כל הרווח שהרוויח בימים הטובים.

בנפש עגומה בא אל רבי זושא וסיפר לו הכול. לבסוף שאל, מה טעמו של דבר – הרי הוא עצמו אמר לו לא- פעם כי הרבי גדול ממנו לאין- ערוך!…

נתן בו רבי זושא מבט רחום ואוהב ואמר: “ראה אחי, כל זמן שנתת ולא השגחת למי אתה נותן, אם זושא שמו או איש אחר הוא – נתן לך גם הקב”ה בלי לדקדק במעשיך ובלי לבדוק, אם אכן ראוי אתה לשפע שלו אם לאו. אבל כשהתחלת לפשפש במעשיהם של המסתייעים על ידך ולתור אחר הנבחרים והנאצלים בלבד, עשה כן גם הקב”ה”…

מתוך “סיפורי מופת – המגיד ממזריטש”, זלמן רודרמן.

השאר תגובה