אין לוותר אפי’ על גדי אחד! – חסידות למתקדמים

אין לוותר אפי’ על גדי אחד! – חסידות למתקדמים

על הפסוק בפרשתנו “ומשה הי’ רועה” (ג, א) אי’ בשמות רבה (פ”ב, ב) “משה לא בחנו הקב”ה אלא בצאן, אמרו רבותינו כשהי’ משה רבינו ע”ה רועה צאנו של יתרו במדבר, ברח ממנו גדי, ורץ אחריו עד שהגיע לחסית, כיון שהגיע לחסית נזדמנה לו בריכה של מים, ועמד הגדי לשתות, כיון שהגיע משה אצלו אמר אני לא הייתי יודע שרץ היית מפני צמא. עיף אתה. הרכיבו על כתיפו, והי’ מהלך. אמר הקב”ה יש לך רחמים לנהוג צאנו של בשר ודם, כך חייך אתה תרעה צאני ישראל”.

ויש לבאר ההוראה מזה בעבודת האדם לקונו:

דהנה איתא באסת”ר (פ”ט, ד) “נתגלגלו רחמיו של הקב”ה . . ואמר מה קול גדול הזה שאני שומע כגדיים וטלאים, עמד משה רבינו לפני הקב”ה, ואמר רבש”ע . . קטני עמך”. ונמצא דגדיים קאי על “קטני עמך” אלו תינוקות של בית רבן.

וע”ז היא ההוראה אלינו: כמו שמשה רבינו, רוען של ישראל, לא וויתר אפילו על גדי אחד, ועשה כל שביכולתו להחזיר הגדי לעדר הצאן, כן גם בהנוגע אלינו, שאסור לוותר על אף ילד יהודי, ואם רואים “גדי” שבורח מן העדר, צריכים לעסוק כל מה שביכולת, ולעסוק במסירות נפש בהחזרת הילד ל”צאן קדשים”.

(ע”פ התוועדות יום ב’ דחג השבועות תש”מ)

השאר תגובה

%d bloggers like this: