איך ממשיכים קדושה באבנים ובהמות?

איך ממשיכים קדושה באבנים ובהמות?

בסוף פרשתנו נאמר, שאחד מההכנות למתן תורה שעשה משה הוא “ויבן מזבח תחת ההר” (כד, ד). ואיתא בגמרא: “בשני (בסיון) עלה משה וירד, בשלישי עלה וירד כו’, ברביעי עלה וירד, בחמישי בנה מזבח והקריב עליו קרבן” (שבת פח, א).

ולכאורה צריך ביאור, הרי בחמישי בסיון עשה משה גם דברים אחרים כמפורט בסוף פרשתנו, ואם כן מדוע הובא בגמ’ רק זה ש”בנה מזבח והקריב עליו קרבן”?

ויובן זה על פי הידוע (ראה לקוטי שיחות חט”ז עמ’ 212 ואילך, וש”נ) שעיקר החידוש במתן תורה הוא שאז ניתן הכוח להמשיך קדושה גם בדברים גשמיים ובעניני העולם, שעל ידי זה מבררים ומזככים ומעלים את העולם שיהי’ מכון ומדור לשבתו ית’, שזהו תכלית בריאת העולם הזה – ש”נתאווה הקב”ה להיות לו דירה בתחתונים” (ראה תנחומא נשא טז, ובארוכה תניא פל”ו).

והנה, בבניית מזבח והקרבת קרבן נמצא בגלוי תוכן ענין המשכת הקדושה בדברים גשמיים. שהרי מאבנים גשמיים בונים מזבח לה’, ובהמה גשמית מקריבים לקרבן לה’. ונמצא שממשיכים קדושה גם באבנים ובבהמה הנקרבת.

וזהו מה שהובא בגמרא רק זה ש”בחמישי בנה מזבח והקריב עליו קרבן”, כי עיקר ההכנה למתן תורה “בחמישי” הי’ בניית המזבח והקרבת הקרבן, שבהם רואים בגלוי את התוכן והחידוש העיקרי שבמתן תורה.

(ע”פ לקוטי שיחות חכ”ח עמ’ 20 ואילך)

השאר תגובה